בסוף שנת 2022 כלכלת ישראל היתה במצב טוב מאוד, כנראה הטוב מאז הקמת המדינה. הרבה בזכות תעשיית ההייטק, וההתאוששות המרשימה של שוק העבודה מתקופת הקורונה, בשנת 2022 כלכלת ישראל צמחה בשיעור של 4.4% לנפש, יחס חוב-תוצר והאבטלה היו בשפל, ובתקציב הממשלה נרשם עודף תקציבי, לראשונה משנת 1987. ממשלת בנט-לפיד, עם ליברמן כשר אוצר, אימצה רפורמות מבניות חשובות בתחום התשתיות והגדילה באופן דרמטי את ההשקעה במגזר הערבי. נוכח המדדים החיוביים, באפריל 2022 סוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה על כוונתה להעלות את דירוג האשראי של ישראל. מנקודת המבט של ממשלת נתניהו-לוין, שהוקמה בתחילת 2023, תנאי הפתיחה היו חלומיים, והיוו בסיס נוח לקידום ההפיכה המשטרית, ולהגשמת המאווים הכמוסים של חבריה.
בעקבות פרסום תכנית ההפיכה, בסוף בינואר 2023, פורסם מכתב הכלכלנים. במכתב, עליו חתמו מאות כלכלנים וכלכלניות, זוכי פרס נובל לכלכלה, ובכירים לשעבר במשרדי הממשלה, הביעו הכלכלנים דאגה עמוקה מהנזקים שתגרום ההפיכה המשטרית לכלכלת ישראל, אם תמומש. תכנית ההפיכה המשטרית המקורית אמנם נבלמה, אבל בשנתיים האחרונות הממשלה הצליחה לפגוע בשיטתיות כמעט בכל מוקדי הכוח שיכולים לרסן את כוחה: מערכת המשפט, השירות הציבורי, התקשורת, האקדמיה, השלטון המקומי, והחברה האזרחית. מוקדי הכוח הללו הם רכיב קריטי במארג האיזונים והבלמים שהוא מהותי למשטר דמוקרטי ולכלכלה משגשגת. נוכח חידוש החקיקה שתביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט (מתווה סער-לוין) שהיא מצויה במוקד תכנית ההפיכה המשטרית, יש מקום לבחון מה קרה לכלכלה הישראלית בשנתיים האחרונות ועד כמה התגשמו החששות שפורטו במכתב הכלכלנים.
ראשית, הכלכלנים הביעו במכתב חשש להורדת דירוג האשראי של ישראל: "הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל". אכן, בפועל, ולראשונה בתולדותיה, מדינת ישראל ספגה שורה של הורדות דירוג אשראי בשנתיים האחרונות. למלחמת המחדל של ה-7 באוקטובר היתה השפעה משמעותית על הורדות הדירוג, אבל היא בהחלט לא היתה הסיבה היחידה להורדות הדירוג. לראיה, כבר בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2023, ולפני המחדל של ה-7 באוקטובר, פרסמו שלוש סוכנויות הדירוג אזהרות ברורות ונחרצות נגד מהלכי הממשלה והתריעו על פגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
שנית, הכלכלנים הצביעו על הקשר בין פגיעה בזכויות הפרט והיחלשות מערכת המשפט לבין תופעת בריחת מוחות מישראל. כך נכתב: "השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של בריחת מוחות – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל".
אכן, לפני כשבועיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לפיהם כמעט 83 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. שיעור הישראלים בעלי השכלה גבוהה הקרב העוזבים הוא גבוה מחלקם היחסי באוכלוסיה, והמשמעות היא שרופאים, אנשי אקדמיה ועובדי הייטק רבים, שעליהם נשען ההון האנושי של מדינת ישראל, בחרו להגר למדינות מעבר לים. מסקרים בקרב קבוצות עובדים אלו עולה שהמצב הפנימי בישראל והניסיונות של הממשלה לקעקע את סדרי המשטר הדמוקרטי הם שיקול מרכזי בהחלטה להגר. שלישית, הכלכלנים, המסתמכים על ספרות מחקרית עשירה, חוששים מפגיעה בצמיחה הכלכלית בשל מהלכי הממשלה, וכותבים: "החלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל." בפועל, הפגיעה בתוצר התבטאה כבר בשנים 2023 ו-2024, עם צמיחה אפסית לנפש בשנת 2023 וצמיחה שלילית לנפש בשנת 2024. גם כאן, למלחמת המחדל היתה השפעה משמעותית על שיעור הצמיחה לנפש, אך גם ניסיונות ההפיכה המשטרית תרמו להאטה. בפרט, כבר בשנת 2023 ולפני המלחמה היו אינדיקציות משמעותיות להאטה כלכלית, לירידה בהשקעות בתעשיית ההייטק, ובכלל.
רביעית, הכלכלנים מצביעים במכתב על סיבה מרכזית לפגיעה בכלכלה: "ללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין." בפועל, מגמת הנטישה של פקידי ציבור מנוסים את השירות הציבורי גברה, במקום העוזבים מונו לרוב מקורבים חסרי כישורים, וכתוצאה איכות השירות הציבורי נפגמת אנושות. אינדיקציה נוספת להידרדרות השירות הציבורי אפשר למצוא במדד השחיתות העולמי. לאחר שיפור במדד בשנת 2022, ישראל חזרה להידרדר בשנת 2023. מדד השחיתות הבא, שמתייחס לשנת 2024 צפוי להתפרסם בשבועיים הקרובים, וקיים חשש שהוא ישקף התדרדרות נוספת בטוהר המידות.
בימים אלה, בזכות העסקה להחזרת החטופים והתקווה לסיום המלחמה, נשמעות תחזיות מעט אופטימיות יותר עבור שנת 2025. יחד עם זאת, בצד התקווה לשיפור, חשוב לזכור שסיום המלחמה לא מרפה את ידיהם של אדריכלי ההפיכה המשטרית, ושקידום מתווה סער-לוין, שיביא לפוליטיזיציה של מערכת המשפט, עלול לגרום נזק אדיר לכלכלה, מעל ומעבר להרס שכבר גרמה הממשלה הנוכחית בשנתיים האחרונות.
מאז ומעולם, במיוחד בשנתיים האחרונות, הישראלים הפגינו תעצומות נפש, גמישות מחשבתית, אופטימיות ונכונות להירתם ולהתגייס למען חברה טובה יותר, בטוחה ודמוקרטית יותר. יכולות אלו הן גם מקור חוסנה של הכלכלה הישראלית. לא בכדי ציינו סוכנויות הדירוג את תנועת המחאה נגד ההפיכה המשטרית כיתרון משמעותי של כלכלת ישראל. לכן, בצד התקווה להחזרת כל החטופים והחטופות, הציבור הרחב בישראל, וכל מי שחרד לעתידה ולחוסנה של החברה והכלכלה הישראלית, צריך להמשיך ולהיאבק באופן תקיף ונחרץ כדי למנוע את המהלכים המסוכנים לפוליטיזציה של מערכת המשפט.
איתי אטר, פרופ' לכלכלה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, ומוביל יוזמת מכתבי הכלכלנים.