ברגעים האלה, בין הדמעות, בחרתי להאזין שוב להקלטות של רוני אשל וחברותיה התצפיתניות מה-7 באוקטובר. מהרגע בו חמוש אחד התקרב לגדר, לכמה חמושים מתקרבים לגדר, לחמושים חצו את הגדר, לחמושים פוצצו את הגדר.
״תחנות דייגו, חמושים מתקרבים לגדר. אשרו קבלה. תחנות דייגו, חמושים חוצים את הגדר. אשרו קבלה. תחנות דייגו, פרש טורקי. אשרו קבלה״. אף אחד לא אישר קבלה. אף אחד לא קם. אף אחד לא בא לעזור. לא היה מי שיעזור. התצפיתניות הללו, כל ה-16 שנרצחו והמעטות ששרדו, הן הסמל הגדול של ההפקרה הלאומית, הממלכתית, שאירעה ב-7 באוקטובר.
הן הופקרו על ידי צה״ל, על ידי הרמטכ״ל, אלוף הפיקוד, קמ״ן הפיקוד, קמ״ן האוגדה, ראש אמ״ן, אלופי מטכ״ל שונים, בעבר ובהווה. הן הופקרו על ידי הממשלה. ראש הממשלה, שר הבטחו, ראש השב״כ וכל שאר ה״ראשים״. הם הופקרו על ידי מערכת שהסתאבה, שגבה ליבה, שהתנשאה על אויביה. הן הופקרו על ידי דרג מדיני שהאמין שאפשר לתת לחמאס להתעצם על הגדר שלנו. הן שוגרו למשימה חשובה על ידי הצבא, ילדות בנות 18 ומשהו, והופקרו לגורלן. הן היו היחידות שביצעו את המשימה ללא דופי, אבל לא היה מי שיקשיב להן.
מה שקורה עכשיו, זה צדק. נעשה כאן צדק. חלקי, מאוחר, יקר, אבל צדק. ליבי יוצא לאיש האציל היושב עכשיו באולפן ערוץ 12, אייל אשל שמו. רוני, הבת שלו, היא זו שמדווחת בקול יציב, ברור, מפורט ואמין, ברשת הקשר, על מה שתיכף יהפוך לטבח ה-7 באוקטובר. הילדה הזו יודעת שהחמושים עליהם היא מדווחת תיכף יגיע לבסיס נחל עוז בו היא מוצבת. אני לא יודע אם ברגע הזה היא כבר יודעת שהופקרה לגורלה. היא תיכף תדע.
אם רוני הייתה פה איתנו, זה מה שהיא הייתה מדווחת:
— Eyal Eshel (@ESHEL2003) January 25, 2025
תחנות דייגו,
הלב מתפוצץ מהתרגשות אבל השמחה איננה שלמה.
מחכים לאגם, ולכל החטופים.
לא משאירים אף אחד ואף אחת מאחור
אז זהו. שעכשיו מתחיל התיקון. הוא לא יחזיר לחיים את רוני אשל. הוא לא יחזיר לחיים את חברותיה של רוני. הוא לא יחזיר לחיים את 1200 האזרחים שנרצחו והלוחמים שנפלו באותו יום. אבל הוא יחזיר חוב שחייבת המדינה הזו, שהפקירה את בניה ובנותיה, אזרחיה ולוחמיה. מאוחר, אבל מוטב מאי פעם.