אם בארזים נפלה שלהבת הדה לגיטימציה למערכת המשפט, והשר יריב לוין אינו מכיר בראש הרשות השופטת, מה יאמרו אזובי הקיר, האזרחים הניצבים מול מערכת המשפט ואמורים לציית לחוק, וגם לצפות שיהיה מי שיגן על חירויותיהם? בהודעתו חסרת האחריות יוצר לוין אנרכיה מסוכנת, ועם זאת, המהלך אינו מפתיע, למרבה הצער.
למעשה, הודות ללוין ולאלה שמניעים אותו, הפכה ישראל לדמוקרטיה בסיכון, בואכה דיקטטורה. מראשית ימיה של הממשלה הבלתי אפשרית הזו, ממשלת האסונות, הכריז השר לוין מלחמה על מערכת המשפט, ומאז ינואר 2023 לא היה אפילו יום אחד שבו לא עסקה הממשלה בניסיון ההפיכה המשטרית שלה, ויריב לא הפסיק לריב.
“הרפורמה” של השר לוין, שברור כי באה מלמעלה בשל אינטרסים משפטיים ואישיים, היא אם כל חטאת. היא זו שקרעה את העם לגזרים, שיסעה, שיסתה ופילגה ברוע ובזדון, והיא זו שהביאה עלינו את היום הנורא מכל בתולדותיה של מדינת ישראל – טבח 7 באוקטובר. אלא שגם האסונות האלה לא מנעו מנתניהו, לוין ועבדם הנרצע רוטמן להמשיך ולקדם את המהפכה המשפטית בעזות מצח ובטיפשות שאין כדוגמתה.
אם שר המשפטים של מדינת ישראל אינו מכיר בנשיא בית המשפט העליון, אין להתפלא על כך שהעדר הביביסטי המתלהם מגדף ומטנף את המערכת. שהשר דודי אמסלם, ברוב עילגותו, מזהיר ממלחמת אזרחים. שח"כ טלי גוטליב המתלהמת מסרבת להגיע לחקירת משטרה. שהכנסת דנה בחוק שיהפוך אותה לעיר מקלט לעבריינים. ושיו”ר ועדת החינוך מצפצף על החוק ואומר כי אם בנו ייעצר בשל סירוב להתגייס, הוא ימשיך ללמוד תורה בכלא. כדי להשלים את תמונת הזוועה הזו נתניהו מתכוון להחרים את טקס השבעתו של נשיא העליון.
כפי שחזרתי וכתבתי, הבעיה המרכזית של השר לוין וממשלת נתניהו היא האמון. כך היה גם בעניין המתווה הגרוע, “מתווה הפשרה”, שהציעו לוין וסער: גם אם לכאורה המתווה התחזה למתון, בשל חוסר האמון בלוין, בסער ובממשלה כולה לא ניתן אפילו לדון בו. הכרזתו של לוין כי אינו מכיר בשופט עמית באה וטרפה גם את קמצוץ האמון שאולי היה יכול להינתן במתווה הזה.
אז מה יש לך, מר לוין, שאף אחד לא מבין? מדוע ריצת האמוק הזו, עם הראש בקיר, נגד מערכת המשפט, ולמעשה, נגד המדינה כולה? מה בוער לך? כעת מתברר שזה אינו הצורך המובן לאזן את השפעות המהפכה החוקתית, זו אינה השאיפה לכינון חוקה, או לפחות לחקיקת חוק יסוד חקיקה שיאזן בין הרשויות באמת ויסדיר את מעמדם של חוקי היסוד, וזה גם לא הרצון הלגיטימי בגיוון מערכת המשפט ובבחירת שופטים שמרנים.
מה שבאמת בוער לך הוא לבחור שופטים מטעם, כאלה שידעו לעשות “מה שצריך”. גם העובדה ששופט שמרן כנועם סולברג הצביע בעד עמית לא ממש עניינה אותך, וכך גם בחירתם בעבר הלא רחוק של לא מעט שופטים שמרנים לעליון, בלי רעש, צלצולים ואסונות.
קשה להאמין שבאמצע עסקת חטופים גורלית, ואולי בחסותה של העסקה, הממשלה ממשיכה בקידום ההפיכה המשטרית. קשה להאמין שכשמצבה הביטחוני של ישראל עדיין נפיץ – בעזה, בלבנון, ביהודה ושומרון ומול איראן – כל מה שיש לממשלה הזו לעשות הוא לטרפד ברשעות ועדת חקירה ממלכתית ולקדם את חוק ההשתמטות.
ובינתיים, משחקי הברוגז של לוין יביאו לשיתוקה של מערכת המשפט. כבר היום חסרים בעליון שלושה שופטים, ובעוד כמה חודשים יחסר שופט נוסף, מה שבוודאי לא יועיל לטיפול בעומס העצום ויפגע בשופטים ובאזרחים כאחד.
היום כבר אפשר לומר כי שום דבר לא עומד מול רצון הממשלה לבחור שופטים מטעם: לא הפילוג העצום בעם, לא אסון 7 באוקטובר, לא הדאגה האמיתית לביטחונה של ישראל וגם לא כאבם וצערם של הורים שכולים רבים המבקשים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.