באופן מוזר ההודעה על הפגישה הקרובה בין טראמפ לבין נתניהו התפרסמה בקול ענות חלושה. לכאורה, נתניהו הגשים את חלומו. המנהיג הזר הראשון שמגיע לוושינגטון כדי להיפגש עם הנשיא החדש. מה צריך יותר? כל העולםצופה ורואה את שני מנהיגים, את שתי המדינות, ממחישים לעין כל את ידידותם. לאיזה עוד הוכחה אנו זקוקים לידידות הזו. אז זהו, שלא. הביקור הזה בוושינגטון הוא הדבר האחרון בערך שנתניהו רוצה בו וזקוק לו בעת הזו. הוא מגיע לוושינגטון בדאגה ובחשש.
אולי נדייק לרגע בטרמינולוגיה, טראמפ לא הזמין את נתניהו לוושינגטון. הוא זימן אותו. למה זימן? כי הוא כזה וכיהוא יכול, רוצה ומבצע. שבועיים בלבד בבית הלבן וטראמפ כבר הוכיח כי תוכו כברו. אין לו גבולות, לא בהתבטאויותולא במעשים. הוא רץ קדימה. חותם ללא הרף על צוים נשיאותיים, מקצץ ללא רחמים בעובדי המימשל הפדרלי, מדיחומפטר, מאיים על מדינות קרובות ורחוקות וכבר מטיל מכסים כדי להגן על הייצור האמריקאי. בשפת האם שלו, אנגלית, בשיחה הראשונה הוא יאמר let’s cut the bullshit”, בלשון מעודנת, בוא ניגש מיד לענין, אין זמן לשטויות.
ניסיונו מהקדנציה הראשונה, ארבע השנים שעשה מחוץ לבית הלבן, הנחילו לו את ״תזה 100 הימים״ שאומרת - מהשלא עשית ב 100 הימים הראשונים, לא תעשה. זה מוגזם, אבל יש בכך אמת מסוימת; תנופת הפתיחה, האנרגיה שלמסע הבחירות והאשראי הרב שעומד לרשותו בתחילת התפקיד יאפשרו לו לבצע משימות שאחר כך נעשות קשותומורכבות. למשל, המזרח התיכון. טראמפ כבר היה שם ולזכותו יאמר כי שיחק תפקיד מרכזי במימוש הסכמי אברהם, זוהי, כדבריו, עיסקא וב״עסקאות אני מבין״, תנסו לשכנע אותו אחרת.
הוא מכין את עיסקא חדשה שבמרכזה הקמת גוש סוני גדול, בראשות סעודיה ומצרים, משקל נגד לאיראן ולשותפיה, רוסיה וסין. לא שונה בהרבה מהמהלך שתכנן ביידן וכמעט הוציא לפועל. לסעודיה יש הרבה מה להציע וממילא גםלקבל, בין היתר כור גרעיני ״לצורכי שלום״, ציוד צבאי חדיש ותמיכה אמריקאית איראן. סעודיה תבטיח נפט, בסיסידידותי באזור וגם תרומה לפתרון הסוגיה הפלסטינית שעולה ויורדת, אבל לעולם אינה נעלמת.
טראמפ הגיע לפתרון הדראסטי, להזיז מקצת הפלסטינים מעזה, לסייע לאחרים לבנות מחדש את בתיהם, לדחוף אתהחמאסניקים החוצה, לפרז את עזה ולהציע פתרון מדיני לסכסוך הישראלי - פלסטיני. עסקה מורכבת. ללא ישראל לאיוכל לקדם אותה. לכן נתניהו זומן לבית הלבן.
המגעים הראשונים עם מימשל טראמפ הוכיח כי הוא יכול להיות נדיב; שחרור פצצות כבדות או הסרת סנקציות עלמתנחלים, אבל גם קשוח; למשל, סגירת עסקת החטופים מיד, עד ההשבעה ב 20 לינואר וגם הפסקת הלחימה המלאהוויתורים ישראליים. שליחיו של טראמפ מדברים בשפתו ובלשונו. ישראל תקבל את חטופיה, תוכל להמשיך בלחימהבעצימות נמוכה בלבנון ובעזה, תזכה לסיוע צבאי ואולי כלכלי. גם את הסנקציות האישיות של בית הדין הבינלאומיבהאג הוא ימצא דרך להסיר, אחרת נתניהו וגלנט הם מעכשיו אסירי ציון. כן ובעניין איראן הוא כבר ימצא דרך לבלוםאותם, אבל לא באמצעות כח, כי גם הוא מתכוון להימנע מהפעלת הצבא האמריקאי. כך תופר טראמפ עסקאות.
קצת ריכוך אישי לא מפריע, אז פותחים בהזדמנות זאת את ה״בלייר האוז״, בית האירוח הרשמי, למשפחת נתניהו והשטיח האדום ייפרס גם הוא. במחוות אישיות תמיד ניתן לקבל עוד קואטוב רצון טוב. נתניהו עומד בפני אחדהאתגרים הגדולים בדרכו הפוליטית. לנתניהו אין ברירות רבות. הוא יודע כי על כפות המאזניים נמצא עתיד הקואליציה שלו, חלק משותפיו עשויים לנטוש אותו. הוא כבר החל לרכך אותם. שר האוצר סמוטריץ', להלן ״גראנדמייזר״ לא ראה נציג אמריקאי רשמי מיומו הראשון לכהונתו, דרעי אינו מוזמן בדרך כלל לאירועים מדיניים, השבוע שניהם השתתפו בשיחה עם סטיב ויטקהופ. המכבש עובד.
נתניהו בונה על ניסיונו הבין לאומי, על הכרויותיו בוושינגטון, על שליחו הנמרץ, רון דרמר, ששוב מוצא את עצמו עם ממשל רפובליקני אוהד, יחסית. אנשי טראמפ גם יודעים כי שלא כבעבר, נתניהו שרף את הגשר לדמוקרטים. יחסיו עםהממשל היוצא השתבשו, כפי שהוכח השבוע בהצבעה בסנט על הטלת סנקציות על בית הדין הב״לֹ בהאג. הדמוקרטיםלא התייצבו לימין ישראל. ישראל נשענה תמיד על תמיכה דו - מפלגתית, אבל הדמוקרטים התרחקו מישראל וככל שיחסי טראמפ נתניהו יתחממו, הדמוקרטים יתרחקו מאתנו. את כל זה יודע הממשל החדש.
ביום שלישי השבוע מתייצב נתניהו בבית הלבן. אולי הגדול באתגריו בדרכו הפוליטית. ההצהרות תהיינה ידידותיותוהחיוכים רחבים, אבל בחדר הסגלגל, ימתין לנתניהו טראמפ החדש, נחוש, מהיר החלטה וממוקד מטרה. הוא לא יתןלנתניהו לעצור אותו. נתניהו אינו יכול לפתוח את הפרק השני של טראמפ במחלוקת, שעלולה להקרין על השניםהקרובות, המכריעות. הנשיא האמריקאי מעוניין מאד בהסדר הזה. גם נוכח הסיכונים מבית, כולל הפוליטיים, נתניהו יאמר לו כן.
ד״ר נחמן שי הוא דיקן ההיברו יוניון קולג’ בירושלים, שימש בעבר שר התפוצות ודובר צה״ל