בימים אלה משיק משרד החינוך את תוכניתו החדשה להטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך, מתוך שאיפה להפוך את הכיתות המסורתיות לסביבות למידה מתקדמות וחדשניות. בצד הבשורה המבטיחה, אל לנו להתעלם מהשאלות האתיות והחינוכיות המורכבות שמתעוררות סביב התוכנית.

המציאות מלמדת כי במקרים רבים יישום טכנולוגיות חדשות במערכת החינוך סוטה מהתכנון. פיתוחים טכנולוגיים מוצגים לא אחת כמעין פתרון קסם, אך בפועל דורשים משאבים רבים, הכשרה ייעודית של כוח אדם, התאמות מערכתיות ובעיקר גמישות ואורך רוח בהטמעתם בצורה יעילה. התוכנית להטמעת AI עלולה להפוך למהלך טכני בלבד, אם לא תלווה בשינוי תרבותי עמוק המותאם לצורכי התלמידים והמורים.

בינה מלאכותית. יצליח להשתלב או יקרוס? (צילום: שאטרסטוק)
בינה מלאכותית. יצליח להשתלב או יקרוס? (צילום: שאטרסטוק)

יתרונה הגדול של הבינה המלאכותית טמון ביכולתה לנתח נתונים ולהתאים תכנים אישית לכל תלמיד. אולם, החשש המרכזי הוא שבניגוד לכוונת המשורר, הגולם הטכנולוגי עתיר המידע יהפוך את הלמידה לרובוטית ויפגע במרכיב החברתי והאנושי של החינוך. האם אפשר להבטיח שהמורה, כאיש חינוך ומוביל ערכים, לא יוחלף בדמות טכנולוגית חסרת רגישות או הקשר תרבותי?

היישום הנכון של התוכנית מחייב התמודדות עם אתגרים אתיים, כשמירה על פרטיות התלמידים ואבטחת מידע. האם מערכת חינוך שהתקשתה להנחיל רפורמות חינוכיות בסיסיות תוכל להבטיח שהטמעה של טכנולוגיות כאלה תבוצע באופן מבוקר? העשורים האחרונים מעידים על כך שתוכניות, עתירות תקציב ככל שיהיו, שאינן מלוות בהכשרה מתאימה למורים ובשינוי תרבותי עמוק, עלולות להיתקע באמצע הדרך ולהוביל לאכזבה.

סוגיה מרכזית נוספת נוגעת לכרסום המתמשך במעמד המורה ובסמכותו. דווקא בעת הזו, שבה הטכנולוגיה תופסת מקום מרכזי יותר ויותר בכיתה, חשוב לשמור על מקומו של המורה כמוביל הלמידה וכמעצב ערכי הדור הבא. יתרה מכך, יש להבטיח שכלי ה־AI לא יהפכו ל”שופט עליון” במתן ציונים או בהערכת התלמידים.

תלמידים בבית ספר (צילום: נעם ריבקין פנטון)
תלמידים בבית ספר (צילום: נעם ריבקין פנטון)

יש לזכור שהטמעת טכנולוגיות חדשניות דורשת גם השקעה ביצירת חוויה חינוכית משולבת. לא מדובר רק בהטמעת כלי בינה מלאכותית כאמצעי טכנולוגי, אלא בחשיבה מחודשת על המבנה המסורתי של השיעור, על הדיאלוג בין מורה לתלמיד, ובוודאי על האופן שבו ראוי להנחיל ערכים חינוכיים באמצעות הטכנולוגיה.

יצירת האיזון במערכת החינוך בין פדגוגיה שנוגעת בתלמידים במובן הרגשי ובין חדשנות ויצירתיות תאפשר לתלמידים הזדמנויות חדשות ללמידה בצורה מותאמת, תוך שמירה על אנושיות כערך עליון.

סימן השאלה שמרחף כעת באוויר הוא בעניין הצלחתו של משרד החינוך בהתאמת התוכנית לצרכים האמיתיים של מערכת החינוך הישראלית. הבינה המלאכותית עשויה להיות כלי פורץ דרך, אך אם לא נשתמש בה בתבונה – היא עלולה להפוך לקוץ בכף רגלו של החינוך הישראלי.

הכותב הוא נשיא מכללת שאנן - המכללה האקדמית דתית לחינוך בחיפה