ב-12 בינואר 1955, סיימה ועדת אולשן-דורי את דיוניה בפרשת "עסק הביש" (תפיסת הסוכנים הישראלים במצרים) והגישה את מסקנותיה לראש הממשלה, משה שרת. ועדה זו, שהוקמה עוד בטרם חוק ועדות החקירה, היתה אמורה לכאורה להוות נקודת מפנה חשובה בתולדות מדינת ישראל הצעירה וצומת חשוב ורב השלכות, לא רק בשל ממצאיה אלא גם בשל האופן שבו השפיעה על יחסי הדרג המדיני והביטחוני, ועל השיח הציבורי סביב אחריות אישית וממלכתית. אבל האם אכן היתה זו נקודת מפנה?
בוועדה היו שני חברים: נשיא בית המשפט העליון, יצחק אולשן והרמטכ"ל לשעבר, יעקב דורי. ככל הידוע היתה זו החלטתו ויוזמתו של שרת, שהיה מוטרד מאד מהאירועים ומכך שלא שותף בתהליך הפעלת רשת הסוכנים. לכך התלוותה גם העובדה שראש הממשלה לא סמך על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל, שלא קיימו הנחיותיו ומידרו אותו מהחלטות ומהלכים.
את החלטתו על הקמת הוועדה נימק שרת ביומנו ב-3 בינואר 1955: "היו אנשים שהזהירו מפני חומרת התוצאות... והיחסים בצמרת הביטחון יסוכסכו עד ללא כל יכולת לעבוד יחד... החקירה לזמן בלתי מוגבל אינה באה בחשבון משום בחינה ציבורית-מוסרית ומדינית-פנימית, ובראש ובראשונה מבחינת האחריות האישית, קודם כל שלי. כשלעצמי הנני יכול לנעול את הדוח שאקבל בארוני הסודי ולא להסיק ממנו מסקנות, אלא כעבור זמן, אבל אינני יכול לקבל עלי אחריות לאי-בירור מעשה הזוועה - לפחות לידיעתי אני".
ב-12 בינואר 1955 פרסמה הוועדה את מסקנותיה, וקבעה שראש הממשלה שרת לא ידע דבר על הפרשה. גם לגבי שמעון פרס (מנכ"ל משרד הביטחון דאז) נקבע כי לא ידע את כל פרטי הפרשה. אולם בסוגייה המרכזית לא הצליחה הוועדה לפסוק "מי נתן את ההוראה" ופרסמה החלטה עמומה.
רק 14 שנים לאחר מכן התקבל חוק ועדות חקירה המסדיר את מינוי, הרכב ופעילות ועדות חקירה, ועד סוף שנת 2023 הוקמו 16 ועדות חקירה ממלכתיות.
מספר לקחים מוועדת אולשן-דורי רלוונטיים לימינו, אבל כלל לא בטוח שנלמדו, וביניהם: חשיבות הבירור הממלכתי, עיתוי הקמת הוועדה, קביעת האחריות, היעדר תיעוד וקושי לפקח על העדים וכמובן – המתח ביחסי הדרג המדיני והביטחוני. שבעה עשורים לאחר החלטות "ועדת השניים", מתקיים בישראל דיון ציבורי סוער בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הכשלים בדרך למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. אל מול הדרישות בקרב הציבור והאופוזיציה למנות ועדה כזו עומדת הממשלה בהתנגדותה הנחרצת ונוקטת בקו של רצון להקים גוף שלא ייקבע הרכבו על ידי נשיא בית המשפט העליון ולא יהיו חברים בו כלל שופטי העליון. זאת, במקביל למשבר אמון הולך וגובר בין הציבור לבין מנהיגיו ובין הדרג המדיני לביטחוני.
לנוכח ההתנגדות הנחרצת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אל מול דרישות רבות והמלצת היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, הוקמה ביולי האחרון על ידי גופים אזרחיים - חלקם של משפחות נפגעי טבח 7 באוקטובר - "ועדת החקירה האזרחית", שהציגה את מסקנותיה אחרי שמיעת עדויות של מאות גורמים, אבל בכך אין די לחקר האמת. להשקפתי, ובייחוד לנוכח העיתוי – יותר מ-15 חודשים לאחר תחילת המלחמה - נכון ונדרש לקבל בהקדם החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. יש להימנע מהקמת ועדה פוליטית אך לנוכח המחלוקת בזירה הפוליטית ובקרב העם, טוב יהיה אם הוועדה תוקם תוך הסכמות ופשרה לגבי הרכבה. כך או כך, יש לוודא שהתהליך יתנהל בשקיפות, במקצועיות, וללא משוא פנים.
גדעון מטישניק הוא סא"ל במיל' באמ״ן, לשעבר עוזר מודיעין למספר שרי ביטחון, עמית מחקר ב-״המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל״ ((ICGS.