שאיפת הנשיא טראמפ להביא לסיום מלחמות ניצבת מול היעדר דו־קיום בשלום בעולם האסלאמי ב־1,400 השנים האחרונות, ושדה קטל של מיליוני חללים במלחמות בין־אסלאמיות מאז 1948. טראמפ גם מתמודד עם מציאות מזרח־תיכונית המאופיינת בהפכפכות, באי־סובלנות אלימה ובפיצול אתני ודתי רווי דמים.

כדי לצמצם מלחמות וטרור יהיה על טראמפ לפעול לשינוי משטר האייתולות, שהפך מאז 1979 למוקד עולמי ואנטי־אמריקאי של טרור, הפצת מערכות נשק מתקדמות והברחת סמים. 46 שנות דיפלומטיה ו־40 שנות סנקציות כלכליות של ארצות הברית לא הביאו להתמתנות האייתולות, אלא לשדרוג יכולותיהם. שינוי המשטר בטהרן יסיר את מאכלת האייתולות מצוואר סעודיה, איחוד האמירויות וכל מדינות ערב הפרו־אמריקאיות, וירחיב את מעגל הסכמי אברהם על ידי הצטרפות סעודיה, עומאן, ואולי אף כוויית, אינדונזיה ומדינות מוסלמיות נוספות.

כדי לסיים מלחמות ולהכריע את הטרור יהיה על טראמפ להכיר במרכזיות בת 1,400 שנים של חזון פנאטי המנחה את איראן וגופי טרור נוספים. החזון הפנאטי חשוב בעיני טרוריסטים מהישגים פיננסיים ודיפלומטיים, ומחייב את הטרור להכניע את המערב “הכופר”. על טראמפ להיות מודע לפער הבלתי ניתן לגישור בין מלל מתון ונינוח ובין מעש אלים ומתסכל במזרח התיכון, ובמיוחד לשימוש בנשק ה”תקייה” – לשון מתונה שמטרתה להסוות כוונות, להרדים יריבים ואויבים ולהכניעם.

שליחי טראמפ למדינות ערב חשופים למלל הקורא להקמת מדינה פלסטינית כתנאי להסכמי שלום. אבל המעש הערבי מאז 1948 נע בין אדישות ובין עוינות כלפי הפלסטינים. מכאן גם שישה הסכמי שלום בין ישראל לערבים, ללא תנאי מוקדם של הקמת מדינה פלסטינית.

לעומת המערב המתמקד בהתבטאויות פלסטיניות מתונות, הערבים מתמקדים בהתנהלות הפלסטינית האלימה במישור הבין־ערבי, שהפכה אותם לאב־טיפוס של חתרנות, טרור ובוגדנות. לדוגמה, טרור פלסטיני במצרים ובסוריה בשנות ה־50 וה־60, הניסיון להפיל את המשטר ההאשמי (“ספטמבר השחור” ב־1970), ליבוי טרור ומלחמות אזרחים בלבנון (1982־1970), והבגידה בכוויית הנדיבה עם פלישת עיראק ב־1990.

הערבים, ובמיוחד ערביי המפרץ, מעריכים שההתנהלות הפלסטינית מלמדת שמדינה פלסטינית תהווה גזר דין מוות למשטר ההאשמי המתון ותהפוך את ירדן לזירת טרור אסלאמי שיגלוש ל סיני, למצרים ובמיוחד לחצי האי ערב. הדבר עלול להעביר את השליטה על כמחצית מעתודות הנפט העולמי למשטרים רדיקליים, להנחית מהלומה קשה על הכלכלה וביטחון הפנים במערב, ולקדם את מעמד איראן, רוסיה וסין.

סיום מלחמות וטרור מחד, ומדינה פלסטינית מאידך, הם דבר והיפוכו. אומנם טראמפ שואף לשים קץ למלחמות על ידי משא ומתן והסכמים, אך גם הוא מבין שנמר לא הופך חברבורות, רק טקטיקות.

הכותב הוא שגריר בדימוס, חבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי