על הפרק נושאים חשובים ודחופים מאד לשני האישים, גם אם בחלק מהם צפויות גישות שונות. מניסיוני בפגישה הקודמת (ומהרבה פגישות אחריה), לקשר האישי החם והקרוב בין המנהיגים, יש חשיבות גבוהה מאד, על מנת להגיע לכמה שיותר הסכמות, והפעם מדובר בנושאים שבליבת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
מטבע הדברים, מתרכזים בהפסקת האש בעזה ובתחילת המגעים על שלב ב' של עסקת החטופים, אבל חשוב לזכור שהנושא המרכזי והחשוב ביותר על הפרק, הוא טיפול משותף ונחוש בגרעין האיראני, בהתנהגות האזורית האגרסיבית של איראן ובהמשך תמיכתה בטרור.
בנוסף לעזה ולאיראן יעלו לדיון גם הפסקת האש בלבנון, קריסת משטר אסד בסוריה ועליית אל-ג'ולאני, נורמליזציה פוטנציאלית עם סעודיה ומשמעויותיה, הסכם הסיוע החדש (MOU) ונושאים נוספים.
איראן
חומרים בקיעים (אורניום ופלוטוניום), והטכנולוגיה לייצורם, חייבים להיות אסורים לחלוטין על אדמת איראן ומנוטרים על ידי סבא"א. כל היכולות שנבנו - מתקני המרה והעשרה, צנטריפוגות וח"ג לבנייתם, צבירת חומר מועשר בכל הרמות, כורי מים כבדים ויכולות דומות, חייבים להיות מושמדים לחלוטין, בנושא זה אין מקום למו"מ.
"ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון", שהגישה את המלצותיה לאחרונה, הדגישה את הצורך בשינוי מוחלט של האסטרטגיה הביטחונית ומעבר מדוקטרינה של הכלה והגנה לדוקטרינה של מניעה והתקפה. הדבר נכון בעזה, אבל נכון שבעתיים בלבנון, בסוריה, באיו"ש ומול כל אויב אחר. אסור לישראל לאפשר לשום גורם, מדינה או ארגון טרור ליצור איום עליה בגבולותיה, או מרחוק.
הנושא הסעודי חשוב מאד ורה"מ אף מנה אותו עם בחירתו המחודשת, כאחד ממטרותיו העיקריות, אחרי הטיפול באיראן, אך אסור להתבלבל, הטיפול באיראן ולאחר השביעי באוקטובר, גם השמירה על האינטרסים הישראליים בגבולות חשובים בהרבה.
הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב יעלה גם הוא לדיון והוא חיוני ביותר. אני ממליץ לצוות לאמץ את ההמלצות המופיעות בדו"ח "ועדת נגל", לדבר עם טראמפ בשפתו ולהבטיח שהתקציב ימומש כולו בארה"ב ויופנה לפלטפורמות עיקריות ולחימושים אחריקאיים.
נתניהו וטראמפ מבינים היטב אחד את השני ואת המזרח התיכון והדרך להתנהל בו. כפי שהיה ב-2017, כנראה שחלק גדול מהנושאים שיידונו במשרד "הסגלגל" יישארו בתוכו, וטוב שכך, אבל הפגישה חייבת להיות נקודת המפנה שממנה ישראל וארה"ב יעבדו יד ביד על מנת להשיג את מטרותיהן המשותפות.
התרעות פיקוד העורף