נתניהו זוכה להיות המנהיג הראשון שהוזמן לפגישה רשמית, כשהוא מקבל את כל "החבילה", כולל אירוח בבלייר האוס וא"ע רשמית, מה שמזכיר את האווירה החיובית בביקור הרשמי הראשון בפברואר 2017 , שהיה לי בזמנו הכבוד להשתתף גם בהכנתו וגם בפגישה עצמה, כראש המל"ל בפועל.
על הפרק נושאים חשובים ודחופים מאד לשני האישים, גם אם בחלק מהם צפויות גישות שונות. מניסיוני בפגישה הקודמת (ומהרבה פגישות אחריה), לקשר האישי החם והקרוב בין המנהיגים, יש חשיבות גבוהה מאד, על מנת להגיע לכמה שיותר הסכמות, והפעם מדובר בנושאים שבליבת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
מטבע הדברים, מתרכזים בהפסקת האש בעזה ובתחילת המגעים על שלב ב' של עסקת החטופים, אבל חשוב לזכור שהנושא המרכזי והחשוב ביותר על הפרק, הוא טיפול משותף ונחוש בגרעין האיראני, בהתנהגות האזורית האגרסיבית של איראן ובהמשך תמיכתה בטרור.
בנוסף לעזה ולאיראן יעלו לדיון גם הפסקת האש בלבנון, קריסת משטר אסד בסוריה ועליית אל-ג'ולאני, נורמליזציה פוטנציאלית עם סעודיה ומשמעויותיה, הסכם הסיוע החדש (MOU) ונושאים נוספים.
איראן
כשיו"ר סבא"א גרוסי קובע שאיראן צריכה להגיע להבנות עם ממשל טראמפ, על מנת להימנע מעימות צבאי נוסף במזרח התיכון, וכשחלק מהגורמים בממשל לא פוסלים את האפשרות להסכם חדש ומשופר עם איראן - זו גישה מוטעית ומסוכנת מאד.
אפילו דיבורים על האפשרות לכניסה למו"מ/שיחות עם איראן מסוכנים מאד. אסור שהשאלה תהיה כיצד ייראה הסכם עתידי, אלא מהם התנאים המקדימים שאיראן חייבת לעשות, לפני כניסה למו"מ.
הסטטוס הנוכחי של תוכנית הגרעין לא יאפשר להגיע להסכם חדש, שניתן יהיה לחיות אתו, כזה שלא יאפשר לאיראן להמשיך בפעילותה הגרעינית, מכיוון שאין שום סיכוי שאיראן תסכים לכך.
כל פתרון חייב לטפל בכל שלושת האלמנטים של תוכנית הגרעין האיראנית: חומר בקיע, מערכת הנשק ואמצעי השיגור וניתן להתחיל לדון עליו רק אחרי "גלגול לאחור" של כל היכולות שאיראן פיתחה מאז 2009 ואף לפני, כולל עמידה בכל הנחיות מועצת הביטחון, שהיו בתוקף לפני החתימה על הסכם ה- JCPOA הנורא.
חומרים בקיעים (אורניום ופלוטוניום), והטכנולוגיה לייצורם, חייבים להיות אסורים לחלוטין על אדמת איראן ומנוטרים על ידי סבא"א. כל היכולות שנבנו - מתקני המרה והעשרה, צנטריפוגות וח"ג לבנייתם, צבירת חומר מועשר בכל הרמות, כורי מים כבדים ויכולות דומות, חייבים להיות מושמדים לחלוטין, בנושא זה אין מקום למו"מ.
אבל בנוסף חשוב מאד שראש הממשלה יבהיר לנשיא שסדר העדיפויות מ-2015 השתנה. יש צורך בפגיעה, לא רק במתקנים אלא גם בקבוצת הנשק.
במקביל חייבת להימשך הפעילות להחלשת המשטר, עד שהעם האיראני יפיל את משטר האימים ששולט בו ומדכא אותו. בנוסף, על ישראל להיערך בהתאם למערכה רחבה מול איראן, על מנת להסיר את האיום המרכזי על המשך קיומה.
בעזה, מתקדם כצפוי השלב הראשון בהסכם ולבנו מתמלא אושר עם החטופים השבים ועם משפחותיהם, כאשר המחירים שישראל משלמת בשלב זה כבדים, אבל בהחלט ניתנים לעיכול, אך השלב השני צפוי להיות קשה בהרבה.
כולנו רוצים לראות את כל החטופים החיים בבתיהם בהקדם ואת כל הנספים מובאים לקבר ישראל, אבל לא בכל מחיר. ראש הממשלה חייב לשכנע את הנשיא שישראל לא יכולה לוותר על הישגי הלחימה בעזה ולאפשר לחמאס לשלוט ברצועה ועליה להיערך, בתמיכת ארה"ב, להמשך הלחימה, כולל העצמתה, לצד השבת החטופים, למרות הסתירה שבין השניים.
"ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון", שהגישה את המלצותיה לאחרונה, הדגישה את הצורך בשינוי מוחלט של האסטרטגיה הביטחונית ומעבר מדוקטרינה של הכלה והגנה לדוקטרינה של מניעה והתקפה. הדבר נכון בעזה, אבל נכון שבעתיים בלבנון, בסוריה, באיו"ש ומול כל אויב אחר. אסור לישראל לאפשר לשום גורם, מדינה או ארגון טרור ליצור איום עליה בגבולותיה, או מרחוק.
הרמטכ"ל הנבחר, האלוף (במיל') זמיר, שכולנו מאחלים לו הצלחה מלאה, התבטא באופן דומה ובהנהגתו צה"ל יכול לממש את השינוי המומלץ. בלבנון, צה"ל מיישם כבר, גם אם לא באופן מלא, את השינוי ותוקף כל איום לפני שהוא מתפתח וכך חייב להיעשות בכל הגבולות, גם אם המשמעות היא המשך החיכוך והלחימה.
הנושא הסעודי חשוב מאד ורה"מ אף מנה אותו עם בחירתו המחודשת, כאחד ממטרותיו העיקריות, אחרי הטיפול באיראן, אך אסור להתבלבל, הטיפול באיראן ולאחר השביעי באוקטובר, גם השמירה על האינטרסים הישראליים בגבולות חשובים בהרבה.
הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב יעלה גם הוא לדיון והוא חיוני ביותר. אני ממליץ לצוות לאמץ את ההמלצות המופיעות בדו"ח "ועדת נגל", לדבר עם טראמפ בשפתו ולהבטיח שהתקציב ימומש כולו בארה"ב ויופנה לפלטפורמות עיקריות ולחימושים אחריקאיים.
נתניהו וטראמפ מבינים היטב אחד את השני ואת המזרח התיכון והדרך להתנהל בו. כפי שהיה ב-2017, כנראה שחלק גדול מהנושאים שיידונו במשרד "הסגלגל" יישארו בתוכו, וטוב שכך, אבל הפגישה חייבת להיות נקודת המפנה שממנה ישראל וארה"ב יעבדו יד ביד על מנת להשיג את מטרותיהן המשותפות.
תא"ל (מיל') פרופסור יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור אורח בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי בפועל.