בחודשים האחרונים עלה וצף לו הקרע הגדול ביותר בחברה היהודית בישראל – השתמטותם של הצעירים החרדים משירות צבאי ומחאתם כנגד החלטת בג"ץ לחייב את החרדים בגיוס לצבא ולמנוע מהם הטבות כספיות להם זכו כל השנים, למרות הימנעותם מקיום חובתם האזרחית.
בפעם הראשונה הזעקות כנגד חוסר השוויון בגיוס לצבא, בכלל, ובעת מלחמה, בפרט, לא הגיעו רק ממחנה "המרכז-שמאל". רבים בציונות הדתית שרבים מבניה שילמו בחייהם במלחמה האחרונה, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה היהודית, החלו להשמיע את קולם נגד המשך הפטור הגורף הניתן לחרדים משירות צבאי והתרו בפני נציגיהם בכנסת שמא יתנו יד לחוק השתמטות חדש בעבור בני הקהילה החרדית.
במקביל, מאמצי הצבא לגייס את החרדים לא צלחו וזאת בלשון המעטה. מבין אלפי צווים שנשלחו לצעירים חרדים בגילאי גיוס הגיעו ליום הגיוס כמה מאות אחדים. רבים הוכרזו או יוכרזו בקרוב כעריקים והסיכוי שנראה חרדים בבקום בהיקפים נרחבים קלוש עד מאד.
ומדוע שיגיעו החרדים הצעירים לצבא? האם זכו הם בחינוך המאדיר את השירות הצבאי ומדגיש את חובתו של הצעיר החי במדינת ישראל מוקפת האויבים לשרת בצבא? התשובה לשאלה זו היא לא!
מאז קום המדינה וביתר שאת מאז שנת 1977 עת נכנסו המפלגות החרדיות לקואליציות הממשלתיות לא הורשו קציני צבא להיכנס לבתי הספר החרדים ושום תכנית לעידוד גיוס לצבא לא נלמדה בחינוך החרדי. להפך, הילדים החרדים שמעו מפי מלמדיהם, שמקבלים את פרנסתם מקופת המדינה, כי הצבא הוא בחזקת טרפה ואין להם ללכת לשם. הגיוס לצבא הוצג להם כגזירת השמד והילדים החרדים לא ראו בגיוס לצבא ובהגנה על מדינתם בבחינת ערך חשוב.
בניגוד אליהם, חללי צה"ל הרבים במלחמה האחרונה הם הצעירים שקיבלו חינוך אחר, כזה המחזק את חובתו של הצעיר למדינתו וקושר את עתידו של העם יהודי בחוזקו של הצבא. לא מפליא שרבים מהם מתגייסים ליחידות קרביות ומוכנים לסכן את חייהם בעזה, ביהודה ובשומרון, בלבנון ובכל מקום עוין אליו יישלחו.
חרדים צעירים לא יתגייסו בהמוניהם לצבא אך ההתעוררות מחממת הלב של הדתיים הלאומיים שבמשך שנים רבות מנהיגיהם תמכו בפטור גורף לחרדים תמורת המשך השליטה ביהודה ושומרון מחזקת את התקווה כי כעת השינוי במערכת החינוך החרדית קרוב מתמיד. כך, כל מי שמבין את חשיבות גיוסם של חרדים לצבא צריך לדאוג לכך שמערכת החינוך החרדית לא תקבל כספים ציבוריים כל עוד תלמידיה לא ייפגשו עם קציני צבא ולא ישתתפו בתוכניות לגיוס לצבא, בדיוק כמו תלמידים בבתי ספר חילוניים, דתיים לאומיים, ודרוזים.
זאת ועוד, בהנחה כי הדור החרדי הצעיר הנוכחי הינו "דור אבוד", הממשלה הבאה שבעזרת השם תהיה בלי נציגות של המפלגות החרדיות העושות ככל יכולתן למנוע מהצעיר החרדי להשתלב במדינה ולשרתה (ועדיין יוכל להישאר חרדי כמובן), תהיה חייבת להתחיל בשינוי החינוך הניתן לילד החרדי, לא בנושאי קודש אלא בנושאים הקשורים לחוסנה הכלכלי והצבאי של המדינה.
ברגע שתקצוב מערכת החינוך החרדי יהיה תלוי בלימודי ליבה מדעיים (ולא בלימודים הסותרים את האמונה החרדית) ובתכניות לגיוס לצבא, אין בליבי ספק כי לילדים חרדים רבים תיפתח האפשרות להבין את חשיבות תרומתם שלהם לחוסנה של מדינתם. אחרת, מוראות השבת השחורה בשביעי לאוקטובר יחזרו עליהם במהרה, ולא רק בקרב מי שחיים בגבולות ובספר. אחרת, צעירים חילונים רבים יימנעו אף הם מגיוס לצבא ברבות השנים.