הציונות של מפד"ל ההיסטורית עם מנהיגיה, כמו חיים משה שפירא ויוסף בורג, שהייתה ציונות דתית, הפכה בימינו עם מנהיג כמו בצלאל סמוטריץ' לציניות דתית. נראה כי הוא וחבריו אוחזים בדעה שהם היהדות האמיתית היחידה שבפניה פתוח ומפורש התפקיד להבאת המשיח, ועל כן אלוהים עובד אצלם ועוזר להם.
הביטוי "בעזרת השם" שלהם הוא בסיס של ציניות דתית שאין לה דבר עם הדת היהודית. בתפיסה הדתית היהודית "השם" הוא גורם חיצוני מסדר, שאינו ניתן להבנה למאמין בו, אך שיש להישמע למערכת הערכים והמצוות שלו כדי לנהל את חייך לא בהנחיית מאווייך החייתיים. כפי שאמר הקב"ה למשה: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג).
הביטוי "בעזרת השם" אינו מגייס את השם להשגחה פרטית, אלא הוא ביטוי של צנעה האומר: אני עצמי – יכולותיי מוגבלות. בתפיסת הציניות הדתית של סמוטריץ', "בעזרת השם" הוא גיוסו של עוזר פרלמנטרי שהכתרתו בשם "השם" מנסה ליצור גוון עליון ומתנשא למאווייו הפוליטיים של הציני.
השר סמוטריץ', אין "עזרת השם" בניהול כלכלת ישראל ולא בניהול התקציב. אין "עזרת השם" בשלילת זכויות עם אחר בארץ ישראל.
אין הבטחה אלוהית ליהודים בלבד של הארץ שרצונך להכריע ולנשל את יושביה שאינם יהודים. הארץ הובטחה לאברהם ולכל זרעו "לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית טו). אף על פי כן אברהם – שהיה הטהור מכל אבותינו – מוכן לחלוק בה כשנתקל בצורך אנושי בשל מריבת רועיו ורועי לוט אחיינו, שלא היו מזרעו ולא עברו ברית מילה: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" (בראשית יג).
חיי שרה
הרעיון של שרה לנשל חלק מזרעו של אברהם מירושתו הוא חלק מסגנונה של התורה לפרט את מגרעותיהם וחסרונותיהם של גיבוריה כמו אבותינו ואמותינו. זה מתחיל בגחמתה האנוכית של שרה המגרשת את הגר וישמעאל כדי להדיחו מהירושה, רק משום שהיה בנו של אברהם אך לא בנה, חרף מורת רוחו של אברהם מדרישתה: "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ" (בראשית כא). אברהם נכנע אז לגחמתה של שרה למרות מורת רוחו, וזו חולשתו. בנימין נמנע היום אפילו מלחלוק על גחמותיה של שרה, וזו אפסותו.
בהמשך, הייתה זו המזימה של יעקב בעזרת אמו רבקה שמבשילה להתנהגות פלילית של גניבה, הפרת אמונים ומרמה: "וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ (בראשית כז).
סמוטריץ', האם כך, בהדחה ובמרמה, אתה מאמין שהתבטלו זכויותיהם של ישמעאל וזרעו, עשו וזרעו? לא כך אני מאמין שיש לפרש את התורה. ודאי וודאי שלא כך יש לפרש את כבוד האדם וחירותו בזמננו. לא בפירוש ציני בהתנשאות על עם אחר ובגזילת זכויותיו, אלא בצורה ציונית כמוצהר במגילת העצמאות (שעליה חתמו נציגי הציונות הדתית): "מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
אין בתורה הוראה לעדיפותנו בזכויות, אלא רק לעדיפות חובותינו ומצוותינו. למעשה, לפי הרמב"ם אנחנו "מקודשים" לא במוצאנו אלא במעשינו: "קידשנו במצוותיו". חובותינו (תרי"ג – 613 מצוות) רבות מחובותיהם (שבע מצוות בני נח) ולא כך זכויותינו.
הניסיון של גורמי ימין לעוות את כניסתו של זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל ללבנון כשירות צבאי, כשהוא נכנס לשם כנראה כדי לנכס את קברו של שמעון בר יונה – הוא פטרוס הקדוש משליחי ישו – לשמעון בן יעקב, הוא ציניות דתית בהתגשמותה. קל וחומר ביזוי המצוות של סמוטריץ' באיחור פדיון החטופים. שולחן ערוך מלמדנו "כל רגע שמאחר לפדות שבויים היכא דאפשר (במקום שאפשר) להקדים, הוי כאילו שופך דמים".
איתמר בן גביר וחבר מרעיו גורסים בעליונות היהודים ממערב לירדן על פני אלה שאינם יהודים. סמוטריץ' ורבני הציניות הדתית גורסים בעליונות היהדות המאמינה על פני זו החילונית, באמונתם הם מזהים את בואו של המשיח, ומעשיהם סוללים את דרכו. הם לדעתי משולים למי שהרמב"ם מכנה נביאי שקר באיגרת תימן. אך כפי שהרמב"ם סולח לסעדיה גאון, יש למחות את תורתם השגויה הטועה והמטעה – ולמחול להם.
הכותב הוא אל"ם (במיל'), מדען, תעשיין, יזם ואקטיביסט