השתלטות על השב"כ - המכה שהדמוקרטיה לא תשרוד | דעה

22 שנותיי בשב"כ לימדו אותי שהדמוקרטיה שבירה. המהלך המסתמן למינוי ראש שירות 'מטעם' מעלה תמרורי אזהרה מטרידים. מי שמכיר את עוצמת הארגון מבפנים, יודע - זה איום קיומי

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ראש השב"כ, רונן בר
ראש השב"כ, רונן בר | צילום: אבשלום ששוני

הניסיון למנות ראש שב"כ "מטעם" הוא הצעד האחרון בדרך להפיכת ישראל למדינת משטרה חשאית. זה לא תרחיש דמיוני - זה המתכון המדויק להרס הדמוקרטיה.

הכוונה למנות ראש שב"כ "מטעם" מעוררת דאגה עמוקה. זו לא עוד מחלוקת פוליטית, זה איום ממשי על עצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית. וכשדמוקרטיה מתחילה להתפרק, היא במהרה מפסיקה להיות דמוקרטיה באמת. במשך 22 שנים שירתתי בשב"כ, בחטיבה להגנת הדמוקרטיה. כך ראוי לכנותה, למרות ששמה הרשמי הוא החטיבה לסיכול טרור לא ערבי. כיום, כמורה לאזרחות ומרצה על ערכי הדמוקרטיה, חובה להתריע על הסכנה המתקרבת.

בשיעורי האזרחות, הדגש תמיד מושם על חשיבות האיזונים והבלמים בין הרשויות. הפרדת הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת - היא הערובה המרכזית למניעת עריצות השלטון. אבל מה קורה כשהרשות המבצעת משתלטת על מנגנוני הביטחון החשאיים של המדינה? התשובה פשוטה: הדמוקרטיה מתפרקת!

הדוגמה של צ'ילה בשנות ה-70 ממחישה זאת היטב. תחת פינושה, שירותי הביטחון הפכו תוך חודשים ספורים ממגני הדמוקרטיה למכשיר דיכוי. אלפי מתנגדי משטר "נעלמו", והמדינה שהייתה פעם דמוקרטיה למופת הפכה לדיקטטורה אכזרית. הכל התחיל בהשתלטות על מנגנוני הביטחון.

הסכנה ברורה ומיידית: כשראש השב"כ הופך למריונטה של הדרג הפוליטי, כל מערכת האיזונים והבלמים קורסת. זו לא הגזמה או רטוריקה - זו מציאות מוכחת. השב"כ, בניגוד למוסד או לצה"ל, פועל בתוך המדינה פנימה. הוא בעל סמכויות נרחבות למעקב, האזנות, מעצרים מנהליים וחדירה לפרטיות האזרחים. כשכוח כזה נופל לידיים פוליטיות, התוצאה היא הרסנית.

מהניסיון בשטח ניתן להעיד: השב"כ הוא הגוף החזק ביותר במדינה מבחינת יכולות מעקב והתערבות בחיי האזרחים. הכלים האלה, כשהם מופעלים נכון ותחת פיקוח, יכולים להציל חיים ולהגן על הדמוקרטיה. אבל הפוטנציאל ההרסני שלהם, אם יופעלו בצורה לא נכונה, עצום.

הדמוקרטיה לא קורסת ביום אחד. היא מתפרקת בהדרגה, צעד אחר צעד. בהרצאותיי, הדגש תמיד מושם על כך שהדמוקרטיה היא כמו צמח עדין - קל מאוד להרוס אותה, וקשה מאוד לשקם. ראש ממשלה שכבר 17 שנה בשלטון, ועכשיו חלילה עלול לבקש למנות ראש שב"כ מטעמו? זה מתכון בטוח להפיכת השלטון לירושה משפחתית - מאב לבן, ומבן לנכד.

בואו נדבר על המשמעות המעשית: ראש שב"כ "מטעם" יכול להחליט שמחאה לגיטימית היא "חתרנות". הוא יכול להגדיר התנגדות פוליטית כ"איום על הביטחון הלאומי". הוא יכול לנצל את מאגרי המידע העצומים של השב"כ כדי לאסוף מידע על מתנגדי המשטר. וכל זה - בחשאי, ללא פיקוח אפקטיבי. ראש השב"כ רונן בר ראוי היה שכבר יממש את אחריותו על מחדל ה 7 באוק' כבר מזמן, אך במידה והוא חש, כמוני, את החשש הזה לדמוקרטיה הישראלית הדבר מעמיד בסימן שאלה את עיתוי ההתפטרות הנכון. לשיקום השב"כ נכון שיתפטר, אבל השתלטות ראש ממשלה על השב"כ היא האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה הישראלית.

מטריד במיוחד הוא שהציבור לא באמת מבין את עומק הסכנה. והיא סכנה מידית. אנשים חושבים על השב"כ בעיקר בהקשר של סיכול טרור. אבל הארגון הזה יכול גם להפוך לכלי רב עוצמה לדיכוי פוליטי. מתוך היכרות עמוקה עם המערכת, הדבר ברור: ברגע שהשב"כ הופך לכלי פוליטי, הדרך חזרה לדמוקרטיה הופכת לכמעט בלתי אפשרית.

האחריות עכשיו היא על כולנו - אזרחים ואישי ציבור כאחד. במידה וינסו למנות ראש שב"כ "מטעם", התגובה חייבת להיות חד משמעית: מיליון איש ברחובות. ואם לא - אז הפגנה קטנה יותר, שעלולה להיות האחרונה שתותר במדינת ישראל. כי כוח ללא איזונים ובלמים הוא המתכון הבטוח ביותר להרס הדמוקרטיה. ואת זה - אסור לנו לתת לקרות. במילים אחרות – תתעוררו!

תגיות:
שב"כ
/
דמוקרטיה
/
פוליטיקה ישראלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף