ב־2008, לאחר מלחמת אזרחים קשה, כפו מדינות ערב והמערב על לבנון הסכם כניעה לחיזבאללה ולאיראן. לפי ההחלטות, לבנון מחויבת להקים ממשלות אחדות שיכללו את כל המפלגות, ודי ששליש מהשרים יתנגדו להחלטת ממשלה כדי שתוקפא. חיזבאללה היה משוכנע, ובצדק, שבעזרת מפלגות תומכות הוא יוכל להשתתף בממשלה עם שליש מהשרים לפחות. משמעות הסכם זה הייתה ששום ממשלה לא תוכל להורות לחיזבאללה להתפרק מנשקו.
יותר מכך: לארגון הטרור יש מחוץ לפיקוח הממשלה רשת בנקים הסוחרת בזהב ובדולרים, רשת תקשורת בינלאומית, מעברי גבול המשמשים להברחות ענק, והוא שלט בנמל ביירות ובנמל התעופה הבינלאומי. כך נוצרה ונשמרה מדינת חיזבאללה בתוך מדינת לבנון.
במלחמה האחרונה בצפון הונחתו על חיזבאללה שתי מכות קשות מאוד: הארגון איבד את רוב הנהגתו הצבאית והמדינית, ואת רוב הנשק הכבד שלו. מכה שלישית הונחתה עליו כשאיבד את סוריה, הרצף הטריטוריאלי בין טהרן לביירות, כשנפל משטר אסד בדמשק. מאז מנסה הארגון לחדש את הרצף הזה, ההכרחי לשיקומו.
התרעות פיקוד העורף