השלב הראשון של העסקה בין ישראל לחמאס צפוי להסתיים בקרוב, כשעד כה שני הצדדים ביצעו אותו, גם אם לאחר חריקות. לצורך השלב השני של העסקה, ישראל תדרוש מארגון הטרור, בגיבוי ארה"ב, לזוז הצידה. לטובת מי? אם להאמין לדונלד טראמפ, אולי האמריקאים.
לא סביר שחמאס ייענה – ובעצם הארגון הג'יהאדיסטי יוכל בצדק לטעון שישראל מתנערת מהתחייבויותיה ומעלה דרישה חדשה. נראה אם כך שהכל מצביע על חידוש הלחימה, רק שהפעם ללא מגבלות מצד ארה"ב על ישראל. אלפים – ובהם שאר החטופים החיים ולא מעט חיילים – עלולים לשלם בחייהם.
אך יש דרך טובה, יעילה וחכמה יותר
ישראל צריכה להשלים את ביצוע ההסכם, בלי טריקים ושטיקים, אף שמשמעות הדבר היא שחמאס נשאר בשלטון לעת עתה. זו תוצאה מקוממת, אבל זה הנתיב היחיד שמבטיח את חזרת החטופים. בכל מקרה, בנימין נתניהו הוא זה שגרם לכך עם סירובו העיקש לאורך כל המלחמה לדון ביום שאחרי, משום שהוא יודע ששותפיו בימין הקיצוני, המבקשים ליישב מחדש את עזה ביהודים, לעולם לא יסכימו לשום תוכנית סבירה.
חיי החטופים חייבים כעת לבוא במקום הראשון. ישראל כבר עשתה מה שהיא יכולה מבחינה צבאית, כשעוד חודשים רבים של מלחמה ושנים של כיבוש טומנים בחובם עלויות בלתי נסבלות שהחברה הישראלית תתמרד נגדן, ובצדק.
לאחר הנסיגה הישראלית, המאמץ הלא־צבאי להזיז את חמאס הצידה צריך להתחיל. הדרך קדימה אמורה להיות כרוכה בנטילת אחריות אמיתית של מדינות ערב – דבר שהן עשו רק לעיתים נדירות בעידן הפוסט־קולוניאלי. קטאר, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות אינן יכולות לשבת בצד או להסתפק בתיווך.
ואכן, הדרישה של טראמפ שמדינות אלה יקלטו מיליוני פליטים עשויה להיות שימושית בכך שתבהיר למנהיגי האזור שהם אכן מעורבים עד צוואר בפלונטר שלפנינו. הם תרמו רבות לאורך השנים ליצירת הבעיה שמהווים כיום הפלסטינים – בכך שהנציחו את הפליטוּת, תמכו בדרישות בלתי אפשריות של פת"ח, ונרמלו את הסרטן שנקרא חמאס.
ארה"ב צריכה לדחוף את מדינות ערב להציג לחמאס בחירה ברורה. אם ארגון הטרור יזוז הצידה, תגיע תוכנית שיקום מסיבית לעזה, שסביר להניח שתעלה על 100 מיליארד דולר.
הרצועה תעבור לגרסה משודרגת של הרשות הפלסטינית, בכפוף לרפורמות משמעותיות – לא רק בעניין התשלומים למשפחות מחבלים, אלא גם תוכנית ירושה לאבו מאזן, צעדים נגד שחיתות, החלפת ספרי הלימוד הבעייתיים ועוד.
תהיה מסגרת ביטחונית חדשה, עם מדינות המפרץ, כולל איחוד האמירויות הערביות, סעודיה ומצרים, שיסייעו בשיטור ובביטחון שוטף. אולי גם כוחות בינלאומיים במוקדים מסוימים. חמאס יהיה חייב למסור את נשקו, ולמנהיגים יוצעו גלות או חנינה – אין מנוס מכך.
לחץ על חמאס
כחלק מתוכנית זו, אני מציע לאפשר יציאה לעזתים שבאמת רוצים לעבור (באופן זמני או קבוע) למקום אחר, תוך השקעת מאמצים אקטיביים של האזור והמערב למציאת פתרונות. אפשרות אחת היא הגדה המערבית – כלומר שלא יעזבו את "פלסטין". למעשה, ישראל בטיפשותה כי רבה, מונעת תרחיש כזה כבר שנים. טוב ששר הביטחון ישראל כ"ץ התעורר ומקים מנהלה לטובת העניין.
לעומת זאת, יהיה תרחיש שני: אם חמאס יסרב, המשמעות היא שלא יהיה סיוע בקנה מידה משמעותי לשיקום, יהיה המשך מצור מקסימלי מצד ישראל ומצרים, ויועבר רק סיוע הומניטרי מוגבל כדי למנוע הרעבה (שהיא פשע מלחמה).
הליגה הערבית תפרסם הצהרות ברורות שמטרתן לשלול מחמאס כל לגיטימציה, ויהיה ברור לכל שהארגון גורם לפלסטינים נזק בל ישוער. גם בתסריט הזה יש לאפשר לעזתים לעבור לגדה המערבית או למקום אחר, אם ירצו בכך.
המצב הזה יקים לחץ מרבי על חמאס מבפנים, כשהציבור הפלסטיני יעמוד מול בחירה שבבירור מציעה עתיד טוב יותר – כזה שאינו כרוך בהמשך דיקטטורה של מטורפים שפתחו במלחמה שלא יכלו לנצח בה. זה עשוי גם לקדם אותם לעבר סוג של מדינה.
יש מי שיטען שאין פרדיגמה רציונלית המסוגלת להניע את דעת הקהל הפלסטינית. ניסיוני בן עשרות השנים עם עמיתים וחברים פלסטינים אומר שהם טועים. למה לא לבדוק את זה? מלחמה תמיד אפשר יהיה לחדש – טראמפ לא ימנע זאת.
יש מי שיטען שחמאס לעולם לא ייכנע ללחץ. למה לא לבדוק גם את זה? חמאס היא תנועה פוליטית שקשובה בדרכה לדעת הקהל. זמן רב מדי אפשרנו להם להעמיד פנים כאילו הם תורמים משהו לעמם, כשהבחירה בין הברירות תבהיר את הדברים.
תוכנית זו אומנם עשויה לגרום לקריסת ממשלת נתניהו, אבל היא מציעה מוצא, מונעת מלחמת אין־קץ ומחזירה הביתה את החטופים. היא מעניקה למדינות ערב תפקיד ישיר בעיצוב עתידה של עזה וסוללת את הדרך לשלום אזורי. זה אפילו כנראה ייתן לטראמפ דילול חלקי של עזה, אבל באמת מרצון ובאופן אנושי. הוא כבר יעשה מזה מטעמים, ויעבור לנושא הבא.
בשורה התחתונה, לנתניהו יש ברירה: לעשות את הדבר הנכון ואולי לאבד את השלטון, או לשמר את הקואליציה במחיר חיי החטופים. לאף מנהיג אין זכות להקריב את חיי אזרחיו למען הישרדות פוליטית. העובדה שכל כך הרבה ישראלים בטוחים שזה מה שקורה (או יקרה) היא עדות מזעזעת לרמה המוסרית הירודה שנתניהו המיט על החיים הציבוריים כאן. הפקרת חיי החטופים תהיה לא אנושית ולא יהודית – מעשה נבלה, שמשול, בעיניי לפחות, לבגידה.
התרעות פיקוד העורף