בין ישראל לבין ארה״ב שוררת לכאורה תמימות דיעות מלאה. ראש הממשלה שחזר משבוע ימים בוושינגטון חולק את רשמיו מעל כל במה, כולל בית המשפט. דומה שמעולם לא חש כל כך את ההבדל בין איגרא רמה - וושינגטון ובירא עמיקתא, בית המשפט המחוזי בתל אביב.
הצלחת הביקור הקרינה גם על מפלגות הקואליציה ובעיקר על מפלגות הימין. בחוגי הימין בעיקר, אבל לא רק, השתררה אווירת אופוריה, הבשילו התנאים, הם חשים, להגשים את חלומותיהם הגלויים והסמויים, בהם סיפוח יהודה ושומרון וגירוש תושבי עזה משטח הרצועה.
הנשיא האמריקאי פועל בשיטת ״שגר ושכח״, שיגרת והמשכת ליעד הבא, או דימוי מעולם השחמט, ״נגעת, נסעת״, ביצעת מהלך והמשכת הלאה, מבלי להביט לאחור. טראמפ יודע כי הוא מותיר סערות אחריו, אבל במהומה שנוצרת, יכולים לקרות דברים טובים ורעים הכל קורה, כאשר מנערים מערכות ומזעזעים.
השיחות המוקדמות בין השניים לא הועילו, טראמפ מעדיף ״לסגור״ עניין עם פוטין, בין השאר כדי לחזור לעולם דו קוטבי, בסגנון המלחמה הקרה. זלנסקי ואוקראינה מונחים שם באמצע, סתם מפריעים. גם בנות הברית (?) האירופאיות נדהמו, הן לא ציפו למיפנה החד במדיניות החוץ האמריקאית, אבל טראמפ כבר הבהיר בעבר כי אם השותפות האירופאיות מעוניינות, שיכניסו את היד לכיס ויממנו את נאט״ו וגם את מלחמת אוקראינה…
ישראל עוקבת בענין רב אחר מלחמת אוקראינה - רוסיה. זהו מבחן למטרת העל של ארה״ב מאז מלחמת העולם השניה, לתמוך במדינות דמוקרטיות ובהליכים דמוקרטיים במדינות שמשתחררות ממשטרים סמכותניים, תחילה, אכן, ארה״ב חשה לעזרתה של אוקראינה ויחד עם עמידת הגבורה של העם האוקראיני הפלישה הרוסית נבלמה ואף ופגעה קשות ברוסיה.
בעימות הישראלי- איראני וכנגזרת, התמיכה המאסיבית של איראן באויבי ישראל, יש קווי דמיון לעימות באירופה וממילא נשאלה השאלה, מה תעשה ארה״ב בהנהגת טראמפ, אם יחריף וילך, האם תתייצב מיד לצד ישראל או תחפש גם פה פשרה עם איראן ובנות בריתה, רוסיה וסין. ארה״ב עשתה זאת ובגדול בתחילת המלחמה, אבל עידן ביידן הסתיים. שאלה גדולה מונחת פה, האם שוב תנהג כך ארה״ב.
בימים הראשונים לכהונתו היה טראמפ נחוש והחלטי , ככל שניתן, אבל די מהר, שיגר ושכח. הוא סייע בגדול לקידום עיסקת החטופים אבל גם הציע חזון דמיוני ולא ריאלי לעזה ולתושביה. אחר כך הוא קבע כי ״מה שיעשה נתניהו מקובל עלי״, זה סוג של גיבוי, אבל גם פתח לפרשנות, ומה אם ״לא יהיה מקובל״, ואולי פתאום יתערבו אינטרסים אחרים? רוסיה? איראן?
פרשני טראמפ, גם כותב שורות אלה, רואים סימנים כאלה ואחרים והפרשנויות בהתאם. אבל לישראל ומנהיגיה, נתניהו בראשם, זאת שאלה מכרעת. האם דיננו יהיה כדין אוקראינה? האם גם אנחנו ננטש ברגע ההכרעה? את טראמפ אי אפשר לקחת כמובן מאליו. הוא מפתיע ועשוי להפתיע.
מומלץ קורטוב ואפילו יותר של זהירות. לא יזיק. לא יפריע.