פורים זה החג האהוב עלי במיוחד, רגע שבו אפשר ליום אחד להיות מישהי אחרת: נסיכה, תינוקת, טייסת, רופאה, אינדיאנית, כוכבת קולנוע והיד עוד נטויה. הזדמנות להגשים את כל הפנטזיות שלא הגשמנו בחיים ולהרגיש איך זה להיות מישהו אחר ולו לקצת. לרגע אחד לעצור הכל ולשחרר, לתת לדמיון לקחת אותך למקומות שבחיי היום יום לא היית מגיעה.
הרגע הזה קורה לנו (בעיקר לנשים) גם כשאנחנו הולכות לקנות בגדים ומדמיינות לאן נלבש את חליפת שלושת החלקים המהממת שאנחנו מודדות עכשיו בתא המדידה ועפות עליה, או את השמלת פייטים הזהובה עם המחשוף העמוק, או את המעיל פרווה ההורס שמתאים לימי קור כלבים שהם לא קיימים בארצנו, כשבפועל הפריטים האלו נשארים בארון מהרגע שנרכשו. כמה פעמים קנינו נעל או בגד שבחנות חשבנו שהם וואו והם לא נלבשו או ננעלו מעולם?
מכירים את אלו שתמיד מתוקתקים, לובשים את החברות הנכונות, את שיא האופנה, את החולצה שמתאימה למכנסיים עם הנעל התואמת והתיק הממותג. את אלו שיודעים איפה לקנות מה, ומי לבש מה. שכל היום מגוללים באתרי חברות יוקרה וחולמים על ארון מטורף. שלפני שהם יוצאים מהבית הם לפחות שעה מתארגנים כי חשוב להם מאוד להרשים. את מי? זו השאלה.
הם מתחפשים. מתחפשים למשהו שהם היו רוצים להיות, למישהו אחר. ולמה? זה בדרך כלל כי הם לא מספיק מרוצים ממי שהם, או חושבים שככה בפשטות שלהם הם לא מספיקים.
אז רגע לפני פורים, הזדמנות להכנס פנימה, לא לתוך הארון העמוס מותגי יוקרה, אלא פנימה לתוך עצמנו ולחשוב האם אני צריך את כל ״התחפושות״ שיש לי בארון או שהגיע להזמן להפרד מהן ולהיות פשוט מי שאני, ככה בטבעי, כי זה מספיק. אני זה מספיק. מי שאני זה מספיק. וכל התחפושות שיש לי בארון הן רק תחפושות שמתאימות ליום אחד בשנה - פורים.
התרעות פיקוד העורף