הגם שאיני מדען, השכלתי כרופא מאפשרת לי לקרוא מאמרים מדעיים מסוימים ולהעריך את תוכנם, ולפעמים גם את תוקפם. אני מחזיק בידי ספר שדן בנושא שינוי האקלים, ששמו "Climate Change – The Facts 2025". 14. המאמרים בו ברובם נכתבו על ידי מדענים ידועים מתחומים שונים – ביניהם כימיה, גיאופיזיקה, גיאולוגיה, פיזיקה, אסטרופיזיקה, מטאורולוגיה, קלימטולוגיה וטכנולוגיית המדע.
המחברים כולם מביעים ספקות, בדרגה זו או אחרת, באשר לדעה המקובלת במערב, הגורסת ששריפת דלקים תגרום בוודאות לעלייה ניכרת ומסוכנת בטמפרטורת האטמוספירה, ושזו תביא, במוקדם או במאוחר, ל"קץ העולם", אם השימוש בדלקים לא יצומצם במהרה ובאופן דרסטי.
לפי דעה זו, האויב הספציפי שיביא עלינו את האסון הזה הוא פחמן דו־חמצני (אף שבלעדיו אין כלל חיים). על סמך מודלים ממוחשבים שבנו קלימטולוגים, העלייה הצפויה בריכוז גז זה באטמוספירה תגרום, באמצעות מנגנון של היזונים חוזרים, לאותה התחממות הרסנית.
לא אפרט פה את הטיעונים ולא אביע דעה בשאלה מי צודק בוויכוח ומי לא, מהסיבה הפשוטה שאין זה תחום מומחיותי. משקלה של דעתי בנושא שווה בדיוק לזה של כל אדם אחר בעל השכלה. אבל כן ארצה לומר דברים על השלטת הדעה האחת בוויכוח, בנוסח "כזה ראה וקדש". שליטה זו נעשתה כה עוצמתית, עד שכל מי שהעז בעבר ומעז גם היום לצאת נגדה, עובר ביטול, מידור והדרה, ומוצא את עצמו לא פעם מקולל ומושמץ.
זה זמן רב אני תוהה על מצב עניינים זה. הזדמן לי לשמוע הרצאות ולקרוא מאמרים של מדענים סקפטיים (ביניהם של האיש שהוא אולי מספר אחת בעולם בנושא גזי חממה אטמוספיריים, הפיזיקאי הנודע פרופ' וויליאם הָאפֶר מאוניברסיטת פרינסטון).
לא הבנתי כיצד אפשר לבטל במחי יד את דבריהם ומסקנותיהם. ועכשיו, לאחר שקראתי את ריכוז המאמרים העדכניים הנ"ל והתוודעתי באמצעותם לעובדות רבות נוספות, תימהוני גבר שבעתיים.
פערי מידע משמעותיים
"המדע אמר את דברו" ("The science is settled"), אומרים לנו זה שני עשורים ויותר בקשר לשינויי האקלים. וכיוון שהוויכוח לכאורה הוכרע סופית, הרי אי אפשר, ואפילו אסור, לערער על קביעה זו. אלא שאמירה זו כשלעצמה היא אנטי־מדעית, מהסיבה הפשוטה שהמדע אף פעם אינו "סופי". עצם אי־סופיותו היא שמאפשרת את קיומו וקידומו.
גם האמירה שכביכול 97% מן המדענים מסכימים בנושא, אין בה כדי להכריע כלל וכלל. גם אם נצא מנקודת הנחה שזהו מספר אמיתי (ובפועל הוא אינו כזה) – מה בכך? בזמנו של גליליאו, "97%" מהמדענים ידעו היטב, באמצעות חישובים מורכבים ובניית מודלים מתוחכמים, כיצד בדיוק הכוכבים בשמיים נעים סביב כדור הארץ.
ובזמנים מאוחרים יותר, "97%" ידעו שחוקי ניוטון אינם ניתנים לרוויזיה, כפי שגם ידעו בוודאות שזמן הוא ממד קבוע, עד שבא איינשטיין והוכיח אחרת. אלו הן רק מקצת הדוגמאות לחוסר הרלוונטיות של עקרון ה"97%". וכפי שהבנו בשבעה באוקטובר - ומאז רבים מאיתנו הפנימו היטב את ההבנה הזאת – עיקרון זה הוא חסר תוקף גם בתחומים אחרים בחיינו, לא רק המדעיים.
אותם 14 מאמרים דנים בנושאים מנושאים שונים, שחלקם דורשים חקר ובירור רחב ומעמיק. הם חושפים את הכמות העצומה של המשתנים שיכולים להשפיע על האקלים ואת המשקל הבלתי ידוע של תרומתם לכך.
זאת בנוסף לקשיים הקיימים בקביעה של טמפרטורות העבר, של התנודתיות המחזורית של האקלים, שמשפיעה בין השאר על התעצמותם והתכווצותם של הקרחונים באזורים הארקטיים, ושל מה בדיוק גרם להתחממויות שקרו בעבר הרחוק.
נוכח מורכבות זו, אתה מתקשה להבין איך מישהו יכול לבוא לידי מסקנה בלתי ניתנת לערעור בדבר ההשלכות העתידיות של עליית דו־תחמוצת הפחמן באטמוספירה (שריכוזו היחסי בסך הכולל של גזי החממה יישאר נמוך, גם על פי התרחיש הקיצוני ביותר לעלייתו).
אבל חשוב מזה בהרבה, אינך מבין כיצד האמירות הללו על אודות האפקט הקטלני של CO2 התקבלו על ידי הכל – פוליטיקאים, מנהיגים, עיתונאים, כלכלנים, מי לא? – כעובדה נחרצת, וזאת כאמור על סמך אותם מודלים ממוחשבים שבנו הקלימטולוגים.
אפשר להבין שיש מדענים שמשוכנעים לחלוטין בקביעותיהם. ובאמת, מי יכול לדעת כבר היום האם ובאיזו מידה הם צודקים ובאיזו מידה טועים? אבל נוכח המורכבות ופערי המידע בעניין האקלים, קשה להבין כיצד הללו הצליחו לשכנע את העולם כולו שדבריהם הם האורים והתומים, ובעשותם כן הניעו את ארצות המערב להשקיע משאבים כלכליים כבירים כל כך, עד שאם ההשקעות הללו תימשכנה ותגברנה, הן תסכנה את עתידו של המערב ואת רווחת אזרחיו.
דעה אחת וזהו
תופעה כזו דורשת בירור מקיף. קשה להסבירה, למעט אותו חלק בה שקל להסביר, וזהו מנגנון ההשלטה של הדעה האחת. הלה ידוע ומוכר. מרגע שהשמאל הפך את נושא שינוי האקלים ל"שלו", הוא מינף את כלי ההכפפה הרגילים שלו שהוא אמון עליהם זה דורות. קלאסיקה בפועל.
האם אתה מרצה לפיזיקה שיש לו האומץ לומר את דעתו בנושא? כדאי שתרסן את עצמך, או לפחות עד שתקבל קביעות, אחרת תמצא את עצמך ללא משרה. האם אתה מורה בתיכון שמעז להחדיר בלב תלמידיו ספקנות כלשהי ביחס לאמת הצרופה? כבר מחר תיקרא לשימוע, ובמקרה הטוב לא תחזור עוד על דבריך אלה.
האם אתה חזאי בטלוויזיה שאינו מציין תדיר את "התחממות כדור הארץ" כעובדה בדוקה וכסיבה עיקרית, או לפחות תורמת, לכל סופה שנדמה שהיא חריגה או לכל טמפרטורה קיצונית? רצוי שתמצא לך עבודה אחרת.
האם אתה פוליטיקאי, שכשנשאלת על הנושא לא היית מוכן לקחת צד בוויכוח? סימן שאתה נמנה בסתר עם כת "מכחישי האקלים" הפרימיטיבית, ותושם ללעג ולקלס על ידי התקשורת. אה, התקשורת... מעל הכל, התגייסותה המסיבית לצד אחד בוויכוח היא כמובן תנאי בסיסי והכרחי להכפפה כוללת של הדעה הלגיטימית האחת על החברה האנושית.
כך זה אצל השמאל: רק הדעה העכשווית שלהם היא הנכונה (והמתקדמת, אולי מיותר לומר), ואין בלתה. אבל כל הסימנים מעידים על כך ששליטת השמאל עלינו הולכת ומתערערת.
משום כך, ייתכן שלא ירחק היום שבו אפשר יהיה להזמין את ספר המאמרים הנ"ל דרך חברת אמזון, שבינתיים, כך נראה, מחרימה אותו, ולא יהיה צורך לקבלו, כמוני, דווקא באמצעות הזמנה פרטית. עושה רושם שלפחות לגבי האקלים הציבורי, יבוא שינוי.
הכותב הוא רופא, סופר ומחזאי