יתכן מאד שמה שלא הצליחו הרוסים לעשות לולדימיר זלנסקי במשך שלוש שנות מלחמה, עשו היום נשיא ארה״ב וסגנו לזלנסקי ב-30 דקות במשרד הסגלגל בבית הלבן. העימות הפומבי הקטסטרופלי עורר פרץ של תגובות אך בעיקר במוסקבה, שם חיככו ידיים, מלאכתם של ״צדיקים״ נעשתה בידי האחרים.
בגדול, אפשר לקבוע בוודאות כי עימות מן הסוג הזה, עימות ישיר בין מנהיגי שתי מדינות, בשידור ישיר לאמריקה ולרחבי העולם, לא היה מעולם. מאז מלחמת העולם השנייה אנחנו עדים לשינוי בעולם הדיפלומטיה ולצמיחת הדיפלומטיה הציבורית, שיצאה מתוך הדיפלומטיה הקלאסית והוסיפה עליה היבטים חדשים של פומביות ויחסי ציבור.
הדיפלומטיה הציבורית החדשה אימצה את עולם הרשתות ופועלת דרכן. טראמפ הקים רשת חברתית מיוחדת לעצמו כדי ליצור שיח רחב וחסר מגבלות עם אזרחי ארה״ב והעולם כולו. שיח פתוח בין מנהיגי עולם הוא אחד הכלים המרכזיים בדיפלומטיה זו, לכן נהוג לקיים הצהרות לתקשורת לפני פגישה של בכירים וגם אחריה. זה הרגע להציג הישגים, להציע כיוונים חדשים וכמובן, ברוב המכריע של המקרים, לשדר תמימות דעים. אם אינה מושגת, עדיף כמובן לא לחשוף אותה.
מה שקרה בבית הלבן היה אסון דיפלומטי, אשר התעצם והלך תודות למימד הפומבי ולדיווח הישיר. מיד לאחר השידור הישיר העימות עבר לרשתות. זלנסקי ניסה לתקן הנזק והודה לארה״ב, טראמפ לא התרגש וצייץ את עמדותיו בהרחבה.
נזכור: הברית בין ביידן לזלנסקי היתה לצנינים בעיני טראמפ. העיקרון המנחה אותו מאז נכנס מחדש לתפקידו הוא לנהוג הפוך מאשר ביידן והדמוקרטים. כך הוא כאשר למלחמת אוקראינה - רוסיה. מלחמה זו היא השנייה שבה מטפל טראמפ. מעל משוכת המזרח התיכון ועזה הוא הספיק לדלג. אמנם הציע לפנות את תושבי עזה ולהקים בה עיר נופש, אך הבין די מהר שזה חלום באספמיה, נתן לנתניהו המנדט לנהוג כרצונו והבטיח לגבות אותו.
יש דמיון בין המשבר במזרח התיכון למשבר באוקראינה, אבל שם הסכנה לשלום העולם גדולה יותר. מדיניות ארה״ב ביחס אליה תלמד את העולם לאן הולכים, עימות בין מעצמתי (טראמפ קרא לו מלחמת עולם שלישית) או הסדר. לכן, הוא חותר להסדר בכל מחיר. בני בריתו האירופאים חוששים כי אם יוותר לרוסים, תפתח הדרך בפני פוטין לכרסם באירופה הדמוקרטית, בעיקר במדינות הגוש הסובייטי לשעבר. הם מבינים כי הם הבאים בתור. אוקראינה התייצבה להגן על עצמה אבל גם על אירופה, והאירופאים, האיחוד האירופי ונאט״ו, התייצבו להגנתה. אבל אירופה אינה מוכנה וגם אינה יכולה להשקיע באוקראינה את מה שהאמריקאים עשו.
העימות בין מנהיגי ארה״ב ואוקראינה היה באוויר מן הרגע הראשון של כהונתו של טראמפ. מהלכיו הראשונים, ובהם שיחה עם פוטין, מפגש שרי החוץ של רוסיה ושל ארה״ב והכנות להסדר על אוקראינה ללא אוקראינה, למדו על הכיוון הכללי. בכל זאת, ארה״ב העלתה מוצא חדש, עסקת מינרליים בין שתי המדינות. לאוקראינה מחצבי טבע נדירים שיכולים לשמש תחליף למחצבים של סין. טראמפ הרי חושב ״ביזנס״ וכבר ראה לפניו הסכם כריה הדדי של המחצבים הללו ששווים מוערך בחצי טריליון דולר. ניצול משותף שלהם יאפשר לאוקראינה לתגמל את ארה״ב על המיליארדים הרבים שהזרימה לה. השיח הפומבי, חסר תקדים, בבית הלבן, חיסל היום את העסקה הזאת.
זלנסקי לא עשה הכנה מספקת, לא החליף את הדיסקט בין ממשל לממשל, לא הבין מי יושב מולו, גם שליטתו הדלה באנגלית לא סייעה. דבריו קוממו את הנשיא וסגנו. אבל ספק אם התנהגות שונה היתה מסייעת. ב 35 הימים הראשונים שלהם טראמפ וואנס לא נתקלו בהתנגדות כזו. הם חיכו להכרת תודה וכבוד ובמקום זה קיבלו מנהיג כועס, נחוש ואמוציונלי. זלנסקי אינו יכול לצאת מנצח בעימות כזה, דבריו אתגרו את מארחיו, הוא נסחף. בחדר, לעיני התקשורת, לא היה מי שיעצור אותו. טראמפ עצמו הוריד את הכפפות ונקט בלשון קשה וחסרת גמישות, ״או שתיקח (את העיסקא) או שתלך״. זלנסקי גורש מהבית הלבן. אחר כך פרסם ציוץ של תודה לנשיא, לארה״ב, לקונגרס. זה היה מאוחר מדי.
יתכן שנחרץ גורלו של זלנסקי, לשמחתה הרבה של רוסיה שלא ציפתה למתנה כזו. שעה קלה לאחר כשלון הפגישה החלו לדבר באמריקה על ״מישהו חדש״, סר חינו של זלנסקי. לאט ולאורך זמן האספקה הצבאית תיפסק, הגיבוי הבינלאומי ייחלש (באו״ם כבר ארה״ב נוקטת עמדה פרו - רוסית). ואם כך ימשך זלנסקי ייפול ואיתו אוקראינה.
ועכשיו משהו לגבינו. תמיד זה כך. מן האירוע הזה חייבים ללמוד מהר. ראשית, אין עימותים פומביים, בוודאי כאלה, עם טראמפ. גם אם יעלה ביקורת או התנ גדות בשיח הפומבי, הגלוי, עדיף לשתוק, שנית, מזגו של הנשיא מחייב סבלנות וריסון, עימותים אינם משרתים אף אחד.שלישית, טראמפ אינו שוכח ואינו סולח. רביעית, החשוב מכל, טראמפ משנה עמדות, מה שהיה אתמול אינו מחייב מחר. זה האיש. מבחינה זו הוא מטריף את העולם, אבל הוא שם לארבע שנים וצריך לחיות איתו. תראו מה קרה בחודש הראשון לתפקידו.
ישראל נהנית היום מתמיכה אמריקאית רחבה ובלתי מוגבלת, לא רק של הנשיא אלא של רבים מאנשי צוותו. אנחנו נהנינו מסיוטה צבאי ומדיני גם של מממשל ביידן. עד כה טראמפ הפשיר את הסיוע הצבאי שהוקפא, אבל לא התחייב לחדשו. לנו אין מינרלים נדירים כדי להציע לטראמפ, אנחנו מדינה קטנה באזור בעל חשיבות אסטרטגית. הוכחנו שאנחנו בני ברית, אבל בהיבט המסחרי, הגז שלנו בטל בשישים מול המאגרים במדינות האזור אחרות וכמובן אין לנו נפט. עושר גדול באזורנו מחפש זירות השקעה, טראמפ ישמח לראותם אצלו. מאיתנו יצפה להכרת תודה אבל נצטרך גם לחפש מחוות אחרות, אשר אולי לא ימצאו חן בעינינו.
הווידאו של הפגישה יכנס להיסטוריה. כדאי לצפות בו שוב ושוב וללמוד מה מותר ומה אסור לעשות בחדר הסגלגל בבית הלבן. טעות כזו יכולה להתרחש רק פעם.
ד״ר נחמן שי הוא דיקן ההיברו יוניון קולג׳ בירושלים, שימש בעבר שר התפוצות ודובר צה״ל, חבר ב״מפקדים למען בטחון ישראל״.