גם האפשרות להודיע למפקד חיל האוויר על הממצאים המטרידים שהועברו לידיעתו לא עלתה במוחו. שלא לדבר על שיתופו של ראש הממשלה במה שמתרחש מתחת לאפו. מאות רבות של אנשים איבדו את חייהם בגלל רשלנותם של כל המשתתפים בשיחה הלילית.
ועוד זאת, חשוב לציין: המושג “חמאס מורתע” לא נולד בלשכת ראש הממשלה. מערכת הביטחון פמפמה אותו במשך שנים, גם בימים שקדמו לאסון הנורא שנפל עלינו בשבת הארורה. הרפיון שאחז במערכת הביטחון כמעט הביא עלינו כליה. מערכת נרפית, עצלה ושאננה, שדאגה בעיקר לפנסיות התקציביות של חבריה.
עם זאת, בימים אלה, קצת באיחור בעיניי, מה שצריך היה לקרות לפני זמן רב – קורה. רק רונן בר מסרב לפנות את כיסאו. כוחות אנרכיסטיים, לטעמי, דוחפים אותו לעבר עמדה שכמותה יש רק במשטרים אפלים. רק מה, האחיזה בקרנות המזבח אף פעם לא הועילה למי שנאחז. החוק הוא ברור, ולא רחוק היום, כולי תקווה, שבו השמיים יתבהרו גם בחלק הזה של חיינו.
כך או כך, ניקוי האורוות שנעשה בימים אלה בצה”ל צריך להתקיים, לדעתי, גם במקומות אחרים. נשיא ארצות הברית מראה לנו איך עושים את זה נכון. שיטת המשטר שם שונה – אבל העקרונות צריכים להיות דומים. ממשלה נבחרת צריכה לקבל את החופש למלא את הבטחותיה לבוחריה.
התרעות פיקוד העורף