לא רק באקדמיה: המרוץ החדש על עתיד המחקר הישראלי | דעה

מונופול האקדמיה על המחקר בישראל עומד בפני שינוי דרמטי. ברקע התחרות העולמית הגוברת בתחומי טכנולוגיה מתקדמים, והשיח על עתיד ההייטק הישראלי, קבוצת משקיעים בהובלת סנדר כהן הודיעה לאחרונה על כוונתה להשקיע כ־800 מיליון דולר בהקמת מכון מחקר מסחרי בישראל.

המרכז, שייקרא “מעבדות נבו", יתמקד בבינה מלאכותית, חישובים קוואנטיים וביולוגיה סינתטית – שלושה מתחומי המחקר הנחשקים ביותר כיום. מהלך מבורך זה עומד בסתירה לתחזיות השחורות שאותן השמיעו נביאי זעם כלכליים החל מפרוץ המאבק על הרפורמה המשפטית ולאורך כל תקופת המלחמה. השקעה זו היא עדות נוספת לכך שהעניין ב"אומת הסטארט־אפ" לא רק שלא דעך, אלא אפילו הלך והתעצם לאור ההישגים הטכנולוגיים שהציגה ישראל בשורת מבצעים צבאיים.

הקונספט המתוכנן למעבדות נבו אינו חדש. הוא שואב את השראתו מ־Bell Labs, מעבדות מחקר ופיתוח שהקימה והחזיקה חברת AT&T לאורך עשרות שנים. תפוקתן המדעית וההנדסית של מעבדות בל בשנות ה־60 וה־70 הייתה שווה או גבוהה מזו של האוניברסיטאות המובילות למדע וטכנולוגיה. עובדה זו חייבת להדליק נורות אזהרה במסדרונות האקדמיה בישראל. מדובר במתחרה, שיכול למשוך אליו את טובי המוחות.

חלק מהאוניברסיטאות עדיין מחזיקות בתפיסת עולם מיושנת, שלפיה הן “בעלות הבית" היחידות של מחקר בסיסי בישראל. כדאי שיתעשתו במהירות ויתרגלו לעולם תחרותי שבו יש מקום למחקר בסיסי גם בגופים עסקיים ותעשייתיים מחוץ לאקדמיה.

כניסת מעבדות נבו לישראל מעלה שאלות בעניין מקומה של המדינה בעידוד מחקר ופיתוח, שנעשה כיום על ידי כמה גורמים ובראשם מפא"ת (מו"פ ביטחוני) ורשות החדשנות (מו"פ אזרחי). אם גוף עסקי מוכן להשקיע קרוב למיליארד דולר בתחומים אלה, האם יש צורך בהשקעות נוספות של סוכנויות ממשלתיות?

לא בטוח שהמודל של מעבדות בל מוצלח מהמודלים הקיימים. כל עוד AT&T הייתה מונופול בשוק התקשורת בארצות הברית, היא יכלה להרשות לעצמה להזרים סכומי עתק למעבדות. אולם תור הזהב של מעבדות בל הגיע לקיצו לאחר פירוק AT&T לחברות קטנות. האם ניתן להצביע על “מודל מנצח" של השקעות במו"פ שאותו כדאי לאמץ? התשובה שלילית. לכל אחד מהמודלים יש יתרונות וחסרונות.

הסביבה שבה מתקיימים מאמצי מו"פ נתונה לשינויים. המבחן להצלחתו של מודל זה או אחר הוא כוחות השוק. מודל שאינו מתאים לתנאי השוק המשתנים יידחק החוצה, ומודל המסתגל למציאות שבה הוא פועל ישרוד. העובדה שיש בישראל כמה מודלים הפועלים במקביל מבורכת כי היא מאפשרת תחרות בריאה שמדרבנת את בעלי העניין לשפר את המערכות הנתונות לשליטתם.