סטארטאפניישן קוראים לנו, מדינת המוח היהודי, עם ההון האנושי שאין שני לו בעולם – ולאף גורם ביטחוני אין בדל מידע בנוגע לגורלה של הילדה. היימנוט נעלמה ממרכז קליטה, מוסד לעולים חדשים שאמור להיות מקום מוגן, אך בפועל המקומות האלה הם לא פעם מוקדים של הזנחה ופיקוח רופף. אחריות המדינה על השוהים במרכזי הקליטה אינה נגמרת במתן קורת גג זמנית. היא כוללת גם שמירה על שלומם וביטחונם. וכשילדה נעלמת, זה סימן שמשהו שם כושל בצורה החמורה ביותר.
אני יושבת בוועדות הכנסת שדנות בנושאים חשובים שעל סדר יומה של מדינת ישראל. בשבוע שעבר צוינה שנה להיעלמות היימנוט קסאו, אך אף אחת מהוועדות לא עסקה בעניין. תמונותיה של הילדה אינן מתנוססות על מגדלי עזריאלי ובמרחבים הציבוריים, ואין קמפיינים ועצרות למציאתה. על בימת הכנסת אני מוצאת את עצמי חברת הכנסת היחידה כמעט שמנסה לעורר את נבחרי הציבור שלנו לפעול למענה.
אני דורשת מכל הגורמים האמונים על הנושא – משטרת ישראל, משרד הרווחה, משרד העלייה והקליטה – להפסיק להתנהל כאילו מדובר במקרה שולי. זהו לא עוד מקרה, זו ילדה. ילדה עם שם, עם משפחה, עם עתיד שצריך להיות לפניה. אני מצפה מהכנסת להקדיש ישיבות חירום לנושא, לוודא שכל משאב אפשרי מושקע במאמצי החיפושים ולבחון לעומק את תפקוד מרכזי הקליטה והאבטחה בהם.
אני קוראת לנבחרי הציבור כולם לפעול, ולמשטרת ישראל לא להרפות ולהמשיך לחפש כמו שהיא יודעת, כשהיא רוצה. ולכלי התקשורת אני קוראת להמשיך ולסקר את הפרשה מדי יום, ולא לאפשר לנושא להישכח. כי כשילדה נעלמת והחברה שותקת, החברה הזו מאבדת את המצפן ואת המצפון המוסרי שלה.
התרעות פיקוד העורף