מים רבים זרמו בנחלי מעמד האישה מאז השמונה במרץ 1857, כשאלפי פועלות צעדו ברחובות ניו יורק במחאה על שכרן הנמוך ועל תנאי עבודתן במפעלי הטקסטיל. המים הללו זרמו באפיקים של חקיקה סוציאלית, של כניסת נשים לעולם ההשכלה, של שילוב נשים בהנהגת הציבור ועוד. אבל המהלך עדיין לא הושלם.
אף שהנשים בישראל מהוות למעלה ממחצית האוכלוסייה, והן בעלות משפחה, מפרנסות, לומדות ומלמדות, בעלות עסקים וקריירות, לוחמות, יוצרות ומנהיגות – פעם אחר פעם הן נדרשות להציג הוכחות למה שכבר הוכח בעניין יכולתן, ולפעול לשוויון.
רק לאחרונה בג"ץ קיבל עתירה נגד הייצוג החסר של נשים בקרב המנכ"לים במשרדי הממשלה והורה למדינה לקבוע תוך חצי שנה נוהל חדש שיבטיח ייצוג הולם לנשים. 29 מנכ"לים מכהנים רשמית במשרדי ממשלה – וביניהם אין כיום ולו אישה אחת.
לכבוד יום האישה הבינלאומי, שחל כבכל שנה בשמונה במרץ, נחזור ונבהיר: עקרון השוויון הוא המניע המרכזי לחובת שילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות. זהו ערך שמבקש לוודא שכולם, ללא קשר למגדרם, יקבלו הזדמנויות שוות להשפיע ולקבל החלטות הנוגעות לכלל האוכלוסייה.
כבר הוכח בחברות עסקיות ובממשלות בעולם, שנשים בתפקידים בכירים הציגו יכולות גבוהות של שמירת איזונים במצבים מאתגרים, ונטו לפתור בעיות בצורה אפקטיבית יותר. נשים מנהלות מצליחות לרתום צוות בסיטואציות מורכבות, תוך חיזוק הדיאלוג, התקשורת ושיתוף הפעולה בין הגורמים.
ברור שבניתוח הבדלי הניהול שבין גברים לנשים יש ממד סטריאוטיפי, ולכן מודגש הצורך לייצוג שוויוני, בלי להכריע איזה ניהול טוב יותר. בכל מקרה, נדרשת פעולה פרו־אקטיבית לבחירה בנשים כי קיימים חסמים ייחודיים שמונעים מהן להגיע לתפקידי ניהול בכירים. החברה האנושית עדיין נוטה לראות בתפקידי מנהיגות וניהול כאלה שמתאימים יותר לגברים.
נשים עדיין נתפסות קודם כל כאמהות ולא כמנהיגות או כמקבלות החלטות. תפיסות מסורתיות אלה משפיעות גם על הדרך שבה נשים נתפסות בעיני עצמן. במקומות עבודה רבים ישנם עדיין חסמים ארגוניים שמונעים מנשים קבלת הזדמנויות.
המלחמה שעברנו, בהיעדר נשים דומיננטיות בקבלת ההחלטות, הוכיחה את חשיבות השילוב של נשים בדרגים הגבוהים. בין המתריעות על מגמות חמאס היו תצפיתניות, נגדת וקצינת מודיעין. רבים מהפרשנים הגברים חוזרים ומציינים כי אם היו נשים בקבינט, בצוות המשא ומתן לשחרור החטופים וסביב כל שולחן של מקבלי החלטות במלחמה, היינו חווים מציאות אחרת.
לא נוכל להשפיע על העבר, אך ביכולתנו לפעול לשילוב נשים ולהבטחת הגיוון והפרספקטיבה הרחבה לעתיד. וגם לפעול למימוש החלטת הממשלה ממרץ 2014: "הפלייתן של נשים באשר הן נשים מחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה".
הכותבת הייתה בעבר יו"ר "אמונה" – תנועת נשים דתיות ציוניות