ראשית, הרי גם אתם אומרים שלאחר שכל החטופים יהיו בידינו - נחזור להילחם. מה אתם חושבים שיעשה חמאס? הם יאמינו לנציגים שלנו במשא ומתן, כשיגידו שלא נחזור למלחמה לאחר שחרור החטופים כולם? גם אם האמריקנים או האירופאים יתנו ערבויות שלא נשוב למלחמה לאחר שחרור כל החטופים - האם יאמינו להם?
כלומר, חמאס מעריך כי בכל מקרה נחזור להילחם בהם כדי לחסלם. לכן, המסקנה שלהם תהיה שבכל מקרה אין לשחרר את כל החטופים. מבחינתם עדיף להם להשאיר את חלקם, או כולם, כקלף מיקוח, למצב שבו ישראל תחדש את הלחימה בגיבוי אמריקאי, ושבסופה מנהיגי החמאס ירצו לצאת בשלום מעזה כדי להמשיך בטרור במקומות אחרים. המסקנה שלי מכך היא כי יש לפעול כדי להחזיר בשלב זה כמה שיותר חטופים, אפילו אחדים, אם ניתן. לאחר מכן יש לחזור למלחמה ולשחרר את הנותרים - בכוח.
בדבריי אלה אינני מחדש דבר בהקשר להיגיון של ניהול משא ומתן. לכן אני מציע לבני משפחות החטופים לחדול מהצהרות קשות, כי בכך הם מחזקים את ההתעקשות של חמאס, עד כדי מניעת שחרור חטופים אחדים עתה, וגם מחריפים את השסע בעם בגין התעקשותם. אולי הם גם מקווים שהממשלה תיפול ותקום ממשלה שתנהג בהם ביתר נוחות. אולם אני שואל אותם, האם אתם מועילים בכך לחטופים? לא משנה מה חלקכם חושב על ממשלת ישראל, יש היגיון של קיום משא ומתן. והיהגיון אומר כי הצעקות של שלוחיכם מזיקות למשא ומתן ולשחרור עוד חטופים.
התרעות פיקוד העורף