בדבר אחד אין ספק שהוועדה, בכל הרכב שהוא, תצליח: היא תפרק מה שנותר מהלכידות החברתית שידענו בתחילת המלחמה, ותכריח כל אדם להתכנס תחת המטרייה הפוליטית של ימין, שמאל, רק ביבי, או רק לא ביבי. ועדת החקירה הממלכתית תהפוך לוועדת המריבה הענקית.
הפעם הוויכוח יחדור גם למערך המילואים, ואולי אפילו הסדיר, והוא עלול לפרק גם את הלכידות הצבאית שכולנו חיים בזכותה. לכן אין טעם בהקמת ועדה שמסקנותיה יידחו על ידי מחצית מהעם לפחות.
אני מציע לסמוך על אזרחי ישראל ולתת להם להכריע בבחירות, מי צריך להישאר ומי לא ראוי שיהיה בעמדה ציבורית. כל ועדת חקירה, בכל הרכב, תגיע למסקנה הברורה שהיה מחדל ענק, כישלון מהדהד, עיוורון מוחלט שלא היה כמוהו מאז מלחמת יום הכיפורים, של כל הדרגים, במערך המדיני ובמערך הצבאי. לכולם יש אחריות. כל ממשלות ישראל האחרונות, כל משווקי הקונספציה שטעו בגדול בהערכת האויב שלנו, וגם כל אלו שהיו נגד הקונספציה, אבל לא הצליחו לעצור אותה.
האם כולם צריכים ללכת הביתה? הציבור יקבע זאת בבחירות לכנסת. הציבור יקבע ברוב דמוקרטי אם מנהיגיו ראויים להמשיך בתפקידם, או שעליהם לצאת מחיינו הציבוריים ולהיות מוחלפים באנשים חדשים. וכולנו־כולנו נקבל בהכנעה את הכרעת הרוב. ומי שלא יקבל, מוזמן לחפש לעצמו עם אחר, שמצביע כרצונו הקדוש.
בעניין הצבא, הדיון אחר לחלוטין. ראשי צה"ל וזרועות הביטחון אינם נבחרי ציבור. הציבור אינו יכול להמליך או לפטר אותם, ולכן הם חייבים להתפטר, כפי שעשו בצדק הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ואחרים. צה"ל, השב"כ והמוסד, תחת ראשים חדשים, יערכו תחקיר עמוק ומקצועי כדי להפיק לקחים עקרוניים ולא אישיים (שכבר יהיו מיותרים), וכדי לתקן ולא לחזור על השגיאות שהובילו למחדל השבעה באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף