החלפתו של ראש השב”כ, רונן בר, בלתי נמנעת. אחרי אירועי 7 באוקטובר, הכישלון הביטחוני הגדול בתולדות ישראל, האחריות מחייבת שינוי. אבל השאלה החשובה באמת היא לא מי יבוא במקומו של בר, אלא איך מבטיחים שהשב”כ יתפקד אחרת. איך מונעים את האסון הבא?
הכשל לא התחיל באוקטובר. כישלון השב”כ היה תהליך ארוך. במשך שנים התקבעה תפיסה שגויה ומסוכנת, שלפיה חמאס אינו מתכנן מלחמה כוללת, אלא רק “מנהל סכסוך”, ובינתיים חמאס התחמש, התאמן ובנה תשתית צבאית אדירה – מתחת לאף של קהילת המודיעין. ואז הגיע 7 באוקטובר.
אבל גם אחרי הזעזוע, נראה שהשב”כ ממשיך להפגין חולשה מדאיגה. הוא פספס רשתות ריגול איראניות בתוך ישראל, לא בלם מבצעי השפעה זרים שמטרתם פילוג פנימי, ובפיגוע הענק שתוכנן עם מטעני חבלה באוטובוסים, רק נס מנע קטסטרופה. החלפת שם בראש הפירמידה אינה מספיקה. כישלון כזה לא נפתר בהחלפת אדם אחד. צריך שינוי עמוק: שינוי תפיסה, שינוי שיטות עבודה, שינוי תרבות ארגונית. כמו כן, תהליכי קבלת ההחלטות חייבים להפוך לשקופים ומבוקרים יותר.
לכן המחליף של רונן בר חייב להגיע מבחוץ. השב”כ הפך לחממה סגורה, שבה כולם גדלים באותו מסלול, חושבים באותן תבניות ומתקדמים באותה היררכיה. אם רוצים שינוי אמיתי, יש צורך במישהו שיביא מבט רענן, חף ממחויבויות פנימיות. מישהו שיוכל לבצע את השינויים בלי פחד וללא תלות במערכת הקיימת.
מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שירות ביטחון שמפספס את האיומים הקריטיים ביותר. אם הממשלה לא תנצל את הרגע הזה לרפורמה עמוקה, נמצא עצמנו שוב מופתעים, שוב משלמים מחיר כבד. וזה לא עניין של ימין או שמאל – זה עניין של שכל ישר. בשב”כ משרתים אנשים מצוינים, גיבורים אמיתיים שמקריבים הכל למען ביטחון המדינה. בשטח, בתנאים בלתי אפשריים, הם מבצעים פעולות מדהימות שחלקן לא ייחשף לעולם. אבל מסירותם לא יכולה לחפות על כשלי הנהגה, כשלים מבניים ושיטות עבודה מיושנות.
הכישלונות לא נעשו רק בשב”כ. גם בצה”ל ובדרג המדיני בוצעו טעויות חמורות. אבל עכשיו זה הזמן להפיק לקחים ולשנות. בין שיש צדק בטענות על פוליטיזציה של השב”כ ובין שלאו, ראש הארגון הבא חייב להבטיח שהשב”כ יהיה גוף מקצועי, נטול פניות, ששייך לכל הציבור.
הכותב הוא איש עסקים ומנחה הפודקאסט ״המנהיגות של המחר״