מאמר זה הוא ניסיון לשער מה היה קורה במלחמת 7 באוקטובר אילולא חוסל קודם הגנרל האיראני קאסם סולימאני, מפקד כוח ירושלים של משמרות המהפכה.
ב־3 בינואר 2020 חיסל כלי טיס בלתי מאויש של ארצות הברית את סולימאני ליד בגדד. ישראל הייתה שותפה לתכנון, אך לפי טראמפ, יומיים לפני הביצוע נתניהו קיבל “רגליים קרות” ופרש. סולימאני היה האדריכל הראשי של “טבעת האש” סביב ישראל, שהופעלה חלקית ב־8 באוקטובר 2023. ה”טבעת” הייתה אמורה להיות מופעלת במלואה כשישראל תתקוף את פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, או כשישראל תיחלש מספיק.
סולימאני שילב כישרון ארגוני, כריזמה אישית, חשיבה אסטרטגית ונכונות לקחת סיכונים, עם קנאות דתית שיעית ולאומיות איראנית. מנהיגי חיזבאללה, המיליציות העיראקיות ואפילו החות’ים הסוררים העריצו אותו ופחדו ממנו. באיראן הוא היה האדם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המנהיג העליון, האייתוללה עלי ח’אמנהאי. מאז 1997, כשמונה למפקד כוח ירושלים, היה המעצב הראשי של האסטרטגיה האיראנית בחו”ל. לאחר חיסולו תפס את מקומו אסמאעיל קאאני, קצין חסר ברק וחסר השפעה.
מאז 1979 הצהירה טהרן בגלוי וברציפות שמטרתה חיסול ישראל. סולימאני היה שותף מלא לקנאות הזו. אך לפני 7 באוקטובר, אפילו סולימאני לא היה ממליץ עדיין על מלחמה כוללת. המשטר האיראני זיהה את ההפגנות בישראל נגד המהפכה המשפטית כסימנים להתפוררות החברה הישראלית. הם גם האמינו שצה”ל מתחיל להתפורר והבחינו בניכור הגובר שבין ירושלים לוושינגטון.
עם זאת, ההרתעה הישראלית הקונבנציונלית עדיין התקיימה. חיזבאללה, העיראקים והחות’ים המתינו לאור ירוק מטהרן. יחיא סנוואר לא המתין. אילו היה סולימאני בחיים ובתפקידו, אולי לא היה סנוואר מסתער ללא אישור, אך סביר יותר שהיה עושה זאת בכל זאת.
מה היה קורה במקרה כזה? על פי דפוסי הפעולה של סולימאני, ברגע שהכאוס והשיתוק בצה”ל היו מתבררים, והם התבררו בתוך שעות, הוא היה דוחף לנצל את ההזדמנות. גם לו יכלה, איראן לא הייתה חותרת לחיסול מיידי של ישראל בשל ההבנה שאפילו דרקון ישראלי גוסס מסוגל להנחית עליה מכת זנב גרעינית. לכן, מטרת “טבעת האש” הייתה תמיד “רק” לגרום לישראל נזק נורא, שיתגלגל לבריחה המונית.
סולימאני היה מנחה את חיזבאללה לשגר כל רקטה וטיל. כוח רדואן המיומן היה פולש לגליל כשצה”ל איננו מוכן. איראן הייתה משגרת מאות טילים ומל”טים לבסיסי חיל האוויר, כשישראל עדיין איננה ערוכה לכך. לבסוף, סולימאני היה מנחה את העיראקים והחות’ים להפגיז במלוא הכוח את ערי ישראל. מה היו עושים אז הסורים והמצרים? ישראל הייתה שורדת, אבל במחיר קטסטרופלי.
המסקנה: החלטת טראמפ על חיסול סולימאני הייתה הדבר הנכון. החלטת ישראל שלא לסייע לחיסולו, ואחר כך שלא לחסל את סנוואר, הייתה מוטעית. הלקח: אם יש הזדמנות, חובה לחסל כל מנהיג אויב המשלב כישרון וכוונה מוצהרת להשמידנו.