עם כל הכבוד לנשיא זלנסקי, תחפושת ההופעה העממית שאימץ מאז פרוץ המלחמה באוקראינה אינה מקורית. קדם לו מנהיג יהודי אחר, שכבר לפני אלפי שנים בחר לוותר על לבושו המהודר עקב גזירה שנכפתה על בני עמו. זהו מרדכי היהודי. כפי שמספרת המגילה: ״וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר״.
חבל רק שזלנסקי לא השכיל לחקות את מרדכי היהודי גם בכל הנוגע לכללי ההתנהלות הדיפלומטית הנאותה, ולא למד ממנו שגם להצגה יש גבול. בשונה ממרדכי, שבא רק עד לפני שער המלך, ביודעו ש״אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק״, זלנסקי בחר להופיע לפגישה הגורלית עם נשיא ארצות הברית בלבוש שק לוחמני. מי יודע, אילו רק היה מבין את חשיבות ההופעה בלבוש מתאים, אולי הדברים היו מתפתחים אחרת וההיסטוריה הייתה זוכה לתפנית מפתיעה.
מי שהבין את כוחם של הלבוש וההופעה החיצונית הוא מנהיג אחר, הלא הוא שכננו החביב, אל־ג'ולאני. האיש, אסלאמיסט קיצוני, מנהיג טרור ג׳יהאדיסטי, מיהר מתוך תבונה פוליטית להחליף את הכאפייה והגלבייה בחליפה אופנתית ובעניבה מהודרת. כך, בן רגע, הוא זכה לתדמית של מנהיג לגיטימי, הגיוני ומתון, בשעה שמעשי הרצח האכזריים של מיעוטים נמשכים בסוריה שתחת הנהגתו.
אי אפשר לזלזל בכוחה העצום של התלבושת כמהנדסת תודעה. לא לחינם טורחים מפרסמי המוצרים הפסאודו־רפואיים להלביש את השחקן המציג אותם בחלוק לבן בוהק. שהרי לא משנה כמה כתוביות יזהירו "המציג הוא שחקן ואינו רופא", עדיין מראהו של החלוק הלבן יחלחל עמוק אל התת־מודע שבתוכנו, ובלי שנשים לב יהפוך את העומד מולנו לדמות מקצועית, סמכותית ואמינה.
בדיוק מסיבה זו יש לנו חג פורים. הוא מזכיר לנו שהבגד, הלבוש, ההופעה והתדמית, כולם רק תחפושת, שלרוב אין בינה ובין האמת הפנימית דבר. כיוון שמתחת לכל אלו, מאחורי כל מסיכה, מסתתר אדם אמיתי, מסתתרת נשמה חפה מכל תיוג והגדרה. ובדיוק כמו שבפורים אנחנו יודעים שלא כל מי שלובש גלימה הוא גיבור־על, ולא כל חובשת כתר היא באמת מלכה, כך עלינו לזכור במשך כל ימות השנה שלא ללכת שולל אחרי המראה השונה והתדמית החיצונית, ולא להחיל אוטומטית ערימה של הגדרות וסטריאוטיפים על אף אחד רק בגלל לבושו או גון הסרט הקשור לרכבו.
הלוואי שנשכיל להסיר כבר מעלינו את התחפושות המפלגות, נחליף אותן במלבושי שלום ואהבה, ופתאום נגלה עד כמה בעצם כולנו דומים. אזי, כמו בסיפור המגילה, נזכה לנס שיחליף את לבושי ה״שַׂק וָאֵפֶר״ ב״לְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר״.
הכותב הוא שליח חב״ד ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" בתל אביב