העובדה שקרובי השבים מרגישים צורך לדאוג לעתידם, כיוון שאינם סומכים שהמדינה תספק להם מעטפת כלכלית שתסייע להם להשתקם ולהחלים, מטרידה מאוד. קשה לראות אותם פושטים יד ופונים לליבו החם של הציבור – שנרתם ברצון למשימה.
אלא שמתברר שיש להם סיבה טובה לחשוש. לפי מסמך שהגישה מנהלת השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה לוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת, מקבלים השבים "מענק התארגנות" בגובה של כ־50 אלף שקל בהגעתם לבית החולים, לצד 10,000 נוספים שניתנים להם ידי עובד סוציאלי שיקומי המלווה אותם. עוד הם מקבלים 4,500 שקל לעזרה ביתית וכן אלף שקל לנסיעות.
במעמד חזרתם של השבים בני המשפחה מקבלים 2,000 שקל לכיסוי נסיעות וכיסוי אובדן הכנסה – למשך חודשיים בלבד. בשנה הראשונה לאחר שובם זכאים השבים, על פי המסמך, לתגמול חודשי בסך 7,180 שקל לפחות לבגיר ללא ילדים, ו־9,310 שקל לפחות להורים לילדים עד גיל 21. מגובה התשלום הזה יקוזז התגמול של ההכרה בנכות הרפואית הניתנת לשבים באופן אוטומטי.
כל הטיפולים הרפואיים לפגיעות מהחטיפה והשבי יינתנו להם בחינם לכל חייהם, ועוד 6,000 שקל בשנה לטיפולים אלטרנטיביים. מי שאין בבעלותו דירה יקבל השתתפות בשכר דירה לתקופה מוגבלת וכן מענק של 234 אלף שקל לרכישת דירה ראשונה ואפשרות לקבלת הלוואה בגובה 589 אלף שקל. עוד יזכו במענק לרכישת רכב ובהנחות בארנונה, במס רכישה ובחשבונות חשמל ומים.
האם כל זה מספיק לקיום בכבוד לאורך זמן, לאנשים שספק אם יוכלו לחזור לעבודה מלאה? ספק רב. גם מימון ההמונים יכול לספק את צורך מיידי או לקצר טווח, אפילו אם מדובר בסכומים לא מבוטלים. מנגד, ישנה האופציה של הגשת תביעה משפטית נגד המדינה, או גופים אחרים, העשויה להביא לפיצוי משמעותי יותר בטווח הארוך. אלא שיש עורכי דין שחושבים שסיכויי ההצלחה של תביעות נזיקין כאלה מוטל בספק, עד לא קיים. לעומתם, אחרים מאמינים שבחלק מהמקרים יש אפשרות לנפגעי האסון הגדול בתולדות ישראל לתבוע סכומים משמעותיים בעילות נזיקיות, ולזכות בהם. מי צודק?
“התביעה נסמכת על אישור המסיבה, הרישוי שלה, והעובדה שהתקבלו התרעות בלילה ולמרות זאת לא פינו את המבלים", מסבירה ל"מעריב עסקים" עו"ד גינזבורג. “רישוי ואישור המסיבה הן עילות נזיקיות שאינן קשורות לחסינות המדינה. בין היתר, אנחנו טוענים שהקצינים באוגדת עזה התנגדו לקיום המסיבה על הגבול, אבל ככל הנראה באגף המבצעים לחצו לקיים אותה.
“אנחנו מתבססים על חוק רישוי עסקים והנחיות המשטרה – שאם יש סיכון ביטחוני, לא יתקיים אירוע. וכשמרכזים בשטח קטן 4,000 איש על גבול עזה, שסובל מירי טילים ופצמ"רים, צריך לוודא שיש מספיק מיגוניות לכולם, ודי היה במחסור במיגוניות כדי לאסור על המסיבה. זה לא קרה. מה שכן קרה זה שהייתה שם מסיבה אחרת יום לפני, והוחלט להיכנס בנעלי האישור של המסיבה הקודמת. אלא שהיה מספיק זמן בין המסיבות לעשות סיור במקום ולבדוק אם יש בשטח כל מה שצריך, וזה לא נעשה.
“מיד בתחילת הדרך הפרקליטות הגישה בקשה למחיקת התביעה וגיבתה אותה בתצהירים שטענו שהמדינה נמצאת במלחמה ועדיין לא בשלה השעה לעסוק בה, כיוון שלא קמה ועדת חקירה", מוסיפה גינזבורג. “כשהגענו לדיון, כל העדים משכו את התצהירים שלהם ולא היו מוכנים להיחקר על הדוכן. מי שהגיע להקשיב הוא תא"ל עידו מזרחי, שמונה על ידי הרצי הלוי לבצע את התחקיר על הנובה, מלווה בפמליה. עד לרגע זה לא הוגש התחקיר הצבאי על מה שקרה שם, והם מסרבים לשתף פעולה עם החקירה שמבקש לערוך מבקר המדינה, כי הם לא רוצים לחקור.
“המדינה הייתה אמורה להגיש כתב הגנה באמצע פברואר, ובמקומו היא הגישה בקשה אחרת - הפעם לדחיית התביעה על הסף. הם עושים את כל התרגילים בספר וזה לא יעזור להם. ברור לי וברור לפרקליטות שהתיק הזה יגיע לעליון", היא מסכמת.
“נפגעי 7 באוקטובר מקבלים תשלומים דרך חוק נפגעי פעולות איבה. אם המדינה הייתה יותר עשירה, הם היו מקבלים יותר. נכון שהמדינה נותנת יותר לאוכלוסיות שהיא אוהבת, אבל בשביל זה בדיוק הולכים לקלפי ובוחרים".
“באותו הזמן היה אסון המכביה. הוגשה תביעה נגד המדינה והתקבלה החלטה לשלם הרבה כסף לנפגעים. למה? כי הקהילה היהודית באוסטרליה איימה שתפגין במהלך המשחקים האולימפיים שהתקיימו שם".
ב־1 ביוני 2024 נכנס לתוקף חוק חדש, הקובע שקורבן פעולת טרור (או יורשיו) שנהרג או שנגרמה לו נכות פיזית או נפשית כתוצאה ממעשה טרור זכאי לפיצוי כספי ממתגמל הטרור, לרבות הרשות הפלסטינית. הפיצוי שנקבע בחוק הוא בסך של חמישה מיליון שקל עבור מי שנותרה לו נכות ובסך של 10 מיליון ליורשיו של מי שנהרג כתוצאה ממעשה טרור, מבלי צורך להוכיח את גובה הנזק שנגרם.
האם מהחוק הזה תבוא הישועה לנפגעי 7 באוקטובר? גם כאן הסיכוי לא גבוה. לפי פסיקת בית המשפט העליון, הרשות הפלסטינית היא מתגמלת טרור ומאשררת מעשי טרור מעצם היותה משלמת משכורות למחבלים ולבני משפחתם. החוק מחדש וקובע כי בשל כך, חזקה כי היא חייבת בפיצוי עונשי לנפגעי הטרור.
“הרי לא נשלח גדוד למוקטעה כדי לגבות את הכסף, אבל ניתן לקבל כספים מוקפאים של הרשות", אומר ד"ר פוזנר, שייצג את שלושת האחים ממשפחת סחיווסחורדר, בתביעה שהגישו נגד הרשות הפלסטינית בעקבות רצח הוריהם ושלושה מאחיהם, בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים בשנת 2001. בעקבות חקיקת החוק, 23 שנים אחרי הפיגוע, נפסק לטובת האחים פיצוי של 46 מיליון שקל.
“כל שקל שהרשות שילמה למחבלים או משפחותיהם קוזז מהכספים שישראל הייתה אמורה להעביר לרשות הפלסטינית, וזה היה הרבה לפני סמוטריץ'. בסך הכל יש שלושה מיליארד שקל מוקפאים. אבל אם חמישה מיליון לכל מי שנפגע, הכסף ייגמר. וכאן אנחנו מגיעים למשפחות החטופים: תבוא הרשות ותגיד ‘זה לא אנחנו, זה חמאס'. האם האחריות של הרשות כוללת את כל מעשי הטרור? אני לא יודע".
גם עו"ד גינזבורג מסכימה שיש בעייתיות בהטלת האחריות על הרשות. היא הגישה תביעות בעקבות הפיגוע בבני ברק ובחומוס אליהו באיו"ש. “הרשות הפלסטינית אמרה בצורה מפורשת שאת הנוח'בות היא לא מממנת".
התרעות פיקוד העורף