אמש דווח, שצה"ל חיסל חוליית מחבלים בבית להייא שהפעילה רחפן נגד כוחותינו ברצועה. התעוזה הזו של ארגוני הטרור בעזה, מדגימה שהתיאבון שלהם לפגע עדין קיים וגם היכולת. אם הם מעיזים מול כוחות חמושים של צה"ל, לא ירחק היום שהם ינסו שוב גם לפגוע באזרחים.
מול השמחה שבחזרה לשגרה – וזו שמחה אמיתית ולגיטימית – אי אפשר ולא ראוי להסתפק בכך. לא די לשוב לשגרה עם חומות סביבנו. חומות מגינות הן לא חזון. הן פתרון זמני, ולעיתים אשלייתי. תושבי העוטף אינם דורשים תחפושת של ביטחון – הם דורשים ביטחון אמיתי. לא עוד חומות! דורשים מציאות ביטחונית מנצחת. עד לניצחון המוחלט יש עוד דרך ארוכה.
והנה, דווקא בימים אלה, עם הדיווחים על חזרת העזתים לצפון הרצועה – שטח שלפני חודשים ספורים הוכרז כאזור שהושג בו הישג – אי אפשר שלא לשאול את עצמנו: האם גם הפעם אנו חוזרים לקונספציית תחפושת הביטחון? האם שוב יסתפקו מקבלי ההחלטות במיגון? בחומות? באשליה ש”המצב בשליטה”?
כמה זמן יחלוף עד שגופי הביטחון יציעו הצעות תחת הקונספציה ש"חמאס מורתע" וש"הטבות ורווחה כלכלית יביאו ביטחון"? פורים מזכיר לנו שגם המסכות היפות ביותר נופלות בסופו של דבר. הגיע הזמן להסיר באופן מוחלט את מצג השווא והאשליות ולפעול להבטיח ביטחון אמיתי, כזה שלא נזקק לחומות כדי להגן על אזרחיו. הגיע הזמן לקדם את התוכנית שמציע הנשיא טראמפ בכל הכוח.
התרעות פיקוד העורף