מעבר לציוצים: האסטרטגיה הסמויה של מתנגדי נתניהו | גלעד כץ

עם פרסום כוונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, התפוצצה תיבת המסרים של חסידי כת 'רק לא ביבי'. מי שעקב אחרי 'בכירים' ו'בולטים' מחברי כת זו ברשת החברתית 'איקס' נחשף לאירוע ביזארי ומטריד. בבת אחת, כאילו מישהו לחץ על כפתור, החלו חברי הכת לצייץ את דף המסרים הקבוע שלהם אחרי כל החלטה שנתניהו מקבל.

אחת ממובילות המחאה האשימה את נתניהו בהפקרת החטופים. עמיתה האשים את נתניהו שהוא מחסל את הדמוקרטיה הישראלית (אותו צייצן האשים את נתניהו באשמה זו כתריסר פעמים בשנתיים האחרונות). חבר שלישי בכת טען נגד נתניהו שהוא הורס את השב"כ והופך אותו לפוליטי. חברה רביעית, גם היא דמות בולטת וססגונית בכת, האשימה את נתניהו בהפרת החוק. חבר חמישי, אחד הקיצוניים והאלימים מבין חברי הכת שוב קרא למרי ושוב איים במלחמת אזרחים. וכמובן כל ציוץ שכזה זוכה להדהוד של חברי הכת בינם לבין עצמם. אנשים אלה בנו לעצמם עולם משלהם. לא משנה מה קורה בעולם האמיתי, נתניהו תמיד הדמון. כל מעשה שלו הוא פלילי והרסני. וכמובן מבחינתם רק בחירות עכשיו יביאו את הגאולה המיוחלת.

לא הייתי מטריח עצמי להתייחס להבלים הללו אלמלא הייתי יודע שלמרות שמדובר בשוליים של החברה הישראלית, הם מצליחים בעזרת כסף רב ושיתוף פעולה עם רוב התקשורת הישראלית לתת תחושה כאילו הם מייצגים את רוב החברה הישראלית.

בשנת הרפורמה המשפטית חזינו במו עינינו כמה נזק יכולה קבוצה קטנה וחדורת מוטיבציה לעולל למדינה שלמה. קריאתם לסרבנות, ההכרזה על ימי זעם. חסימות הכבישים ועוד גרמו נזקים אדירים לחברה ולמדינה. נכון הוא שאחרי ה-7 באוקטובר תופעת קפלן הצטמצמה למאות פעילים משועממים, רוב הציבור התנגד לפראות של המחאה. נכון שם, שהשיח האלים והמסית הוא נחלת אחוזים בודדים ממפגיני קפלן, ובכל זאת כלל נקוט בידנו 'מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין'.

כי זאת יש לזכור ולא לשכוח – מטרת העל אצל קיצוני הקפלניסטים הייתה ונותרה הפלת נתניהו מהשלטון. פעם הטיעון הוא תקציב המדינה, פעם חוק הגיוס, פעם פיטורי גלנט ואתמול החלטת ראש הממשלה לסיים את תפקידו של ראש השב"כ רונן בר, אחד משני האנשים המרכזיים שאחראים למחדל ה-7 באוקטובר. בנקודה זו האבסורדום זועק לשמיים. אפילו הקפלניסטים מסכימים שבר כשל בתפקידו כראש השב"כ כשלא התריע בזמן ולא חזה את מהלכי החמאס בחודשים ובשבועות שקדמו לטבח הנורא. הם אפילו מודים שעליו לפרוש מתפקידו. אבל בניגוד להיגיון הבריא שמבין שבר היה צריך להתפטר כבר לפני חודשים, הרל"ביסטים פחות מתעניינים בתיקון מערכות הביטחון והכישלון הצבאי- מודיעיני, ויותר מתרכזים בדרישתם לבחירות עכשיו. מה עם החטופים אתם שואלים? ומה לגבי הביטחון אתם תוהים? זה חשוב אבל יותר חשוב עבורם לסלק את נתניהו מהשלטון. בגישתם הילדותית הם מאמינים שסילוק נתניהו יביא לפתרון כל בעיותינו. מיד החמאס יסכים לעסקת לשחרור כל החטופים. אוטומטית אויבינו יניחו את נשקם ועל המקום נמצא פתרון לעזה.

כמובן איך אפשר בלי אמירתו החד משמעית של המנהיג החדש של השמאל הקיצוני, יאיר גולן. שעות בודדות מפרסום ההחלטה על סיום תפקידו של רונן בר, גולן הכריז בפאתוס ש"האיום הקיומי הגדול ביותר על ישראל הוא לא חיצוני, הוא פנימי והוא נתניהו עצמו". זה אותו המסר שמקהלת קפלן זימרה אמרה ערב ה-7 באוקטובר. "הסכנה הגדולה ביותר למדינה ואזרחיה איננה האויב הלחיצוני אלא הפנימי" הם אמרו. ואז הגיחו הנוחבות עם הטיוטות הלבנות ורצחו, אנסו, שרפו וחטפו את אחינו ואחיותנו, והתברר שבעולם האמיתי, לא המדומיין שנמצא בראשם של חברי כת 'רק לא ביבי', האויב החיצוני הוא הסכנה האמיתית והיחידה. האויב החיצוני אשכרה יכול להרוג בנו. האויב האמיתי פועל יום וליל כדי לפגוע בנו. האויב החיצוני הוא האויב האמיתי ורק הוא. אבל את חברי כת רק לא ביבי המציאות לא מעניינת. מי שטוען בסוף כל הפגנה שנכחו בה 300 אלף אנשים כשברור שהגיעו בקושי 30 אלף, מה זה להחליף אויב חיצוני אמיתי ביריב פוליטי.