צר לי, אבל שום רגש פטריוטי לא התעורר בי לנוכח הונאת חידוש המלחמה והמבצע בעזה שעליו הכריזה הממשלה. למבצע הזה אין שום תוחלת צבאית ושום תכלית ביטחונית, והוא נועד כל כולו לשימור הקואליציה ולמניעת נפילתה של ממשלת הזוועה שמוביל נתניהו. ואכן, מתברר שמבצע “שלום התקציב” הוכתר בהצלחה, ובן גביר חזר גם חזר לממשלה.
לא רק שחידוש הלחימה נועד לצורכי הישרדות פוליטית, תוך סיכון החיילים, הוא שב ומפקיר את חיי החטופים בפעם המי יודע כמה. נתניהו כשל כישלון חרוץ בהכרעת חמאס וכשל בשמירה על חיי החטופים. כעת, במקום לגלות אחריות לחיי החטופים ואמפתיה כלפי בני משפחותיהם, כפי שנוהגים טראמפ ו־וויטקוף, ולעשות מאמצים עליונים להשבת החטופים ורק אחר כך להתפנות לחיסול מוחלט ואמיתי של חמאס – הוא גורר רגליים מטעמים פוליטיים, נמנע מלהמשיך לשלב ב’ של העסקה מפחד מפני סמוטריץ’, ולמעשה, מותיר את חמאס על כנו. אותו חמאס שנתניהו דאג להעביר לעזה שבשלטונו מזוודות כסף מקטאר. אותו חמאס שהוכתר כנכס. אותו חמאס שטבח בנו. אכן, נתניהו חלש מול חמאס.
נתניהו קם על הדמוקרטיה הישראלית להחריבה. אי אפשר לתאר אחרת את התקופה האפלה שבה אנחנו חיים. אין קו אדום שלא נחצה, אין ערך שלא חולל, אין מוסד דמוקרטי או ביטחוני שלא הושמץ בידי ראש הממשלה ומכונת הרעל שלו. כל זה לא מפריע לכת הביביסטית על עסקניה, שופרותיה ובריוניה. נהפוך הוא, ככל שירוסקו החברה הישראלית ומוסדותיה, כך יריעו החסידים השוטים. שהרי המכונה שטפה את מוחם, והם מאמינים כי כל הצעדים האלה הם למעשה צעדים נגד ה”אליטה” הדמיונית, ולא, חלילה, חורבן הבית השלישי. אפשר רק לתהות עם איזה מגזר נמנה נתניהו: מגזר המקופחים והנדכאים, שכורעים תחת הנטל הכלכלי והמעמדי, או פסגת האליטה שנגדה הוא יוצא?
נתניהו גם משתמש במלחמה כדי להסיט את תשומת הלב מניסיון ההפיכה המשטרית. ברגע שהודיע על פיטורי ראש השב”כ, הפך הניסיון הזה להפיכה משטרית בפועל. אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של התנגשות ציוויליזציות, בין זו הלאומית־ליברלית לזו הביביסטית־כהניסטית. בין רוב האזרחים השפויים מימין ומשמאל, ובין כת שונאת, עיוורת ומשיחית.
בנוסף לפיטורי ראש השב”כ הכריזו נתניהו וחבר מרעיו על פתיחת הליך להדחתה של היועמ”שית, על שינוי מהיר של הרכב הוועדה לבחירת שופטים על פי המתווה המתעתע של לוין וסער, ועל השתלטות על מח”ש. לכל אלה יש להוסיף את שורת החוקים הדרקוניים שהממשלה העבירה ומתכוונת להעביר, את חוק ההשתמטות ואת גזל הקופה הציבורית לטובת המפלגות החרדיות והמשרדים המומצאים של סטרוק וחבורתה.
אם ייכנסו פיטוריו של ראש השב”כ לתוקף, ישראל תיכנס לעידן אחר, שאף אחד מאיתנו לא חלם שנגיע אליו. בחלומות הכי גרועים לא תיארנו לעצמנו שתתרחש כאן, במדינת היהודים, הפיכה משטרית, ושישראל תהפוך לדיקטטורה. אם בראש השב”כ יעמוד מי שנאמן למלך, ולא לממלכה, אפשר יהיה לשנות את שם הארגון לקג”ב, פס”ב, שטאזי, או לכל שם אחר בסגנון זה. ישראל תהיה דיקטטורה שבה יריבים פוליטיים, שופטים, עיתונאים, בעלי תפקידים ואזרחים מן השורה יושתקו במקרה הטוב, או יהיו נתונים לחרדה מתמדת מפני האשמות שווא ומעצרים שרירותיים.
בניגוד לחוות הדעת המוזמנות שקיבל השליט העליון בנושא פיטוריו של ראש השב”כ, אין מדובר בימים כתיקונם, שבהם מובנת סמכותה של הממשלה לפטר ראש שב”כ, אלא במצב שבו נבדקת האפשרות שאנשי לשכתו של ראש הממשלה היו בקשר עם קטאר, וייתכן שקיבלו ממנה כספים, לכאורה. אם נוסיף לכל אלה את פיטורי שר הביטחון והרמטכ”ל, את אי־ההכרה בנשיא בית המשפט העליון, ואת אי־ההכרה בסמכותה של היועמ”שית, אין ספק שאנחנו בעיצומה של ההפיכה המשטרית. אם העם בציון לא יאמר את דברו בהקדם, ניאלץ לומר “להתראות, דמוקרטיה. שלום, מדינה”.