בשבוע האחרון התעוררה סערה סביב החלטתו של זאב דגני, מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב, שלא לקיים לימודים בבית הספר ולעלות לירושלים עם תלמידיו במטרה להפגין למען הצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל. דגני, שבמשך שנים מוביל חינוך ביקורתי וערכי, לא פעל ממניעים פוליטיים מפלגתיים, אלא מתוך מחויבות עמוקה לחינוך אזרחי.
החלטתו מצטרפת ליוזמות של מנהלים ואנשי חינוך המבקשים לחזק את מעורבות התלמידים בנעשה במדינה ולחנכם לאחריות אזרחית. אירוע הגימנסיה ממחיש את השאלה הרחבה והחשובה יותר: מהו תפקידה של מערכת החינוך בשמירה על ערכי הדמוקרטיה?
במערכת החינוך הישראלית, במיוחד זו הממלכתית, קיים מתח מתמיד בין הרצון לחנך לערכים כלליים ובין השאיפה להימנע מפוליטיזציה של החינוך. אך יש להפריד בין פוליטיזציה מפלגתית ובין חינוך אזרחי ערכי. כשמשרד החינוך עצמו מאפשר חדירה של תוכניות חינוך דתיות וחד־ממדיות דרך מערכת “גפ”ן”, פלטפורמת התקצוב של המשרד, אין זה ראוי להחרים דווקא תוכניות המעודדות דיון דמוקרטי. הפוליטיזציה המסוכנת היא זו המדירה ערכים אוניברסליים כזכויות אדם, שוויון וחופש ביטוי.
יש המזהירים מפני “חינוך פוליטי”, אך חשוב להבחין בין חינוך פוליטי (המזוהה עם עמדה מסוימת) ובין חינוך לפוליטיקה – להבנת מנגנוני המשטר, חופש ההפגנה, אחריות האזרח. מי שטוען כי חינוך להפגנה או לשיח ציבורי ערכי חורג מתפקיד בית הספר מתעלם מהעובדה שכל מערכת חינוך היא פוליטית. ההחלטה ללמד היסטוריה יהודית, ולא היסטוריה ערבית, עיצוב סל תרבות והיחס למקצוע האזרחות – כולם החלטות פוליטיות.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך הדרגתי של הסרת תכנים דמוקרטיים מתוכניות הלימוד באזרחות, תוך הדגשת נרטיבים לאומיים ודתיים. דיון בנושאים שנויים במחלוקת כהפרדת רשויות, ביקורת השלטון וזכויות המיעוט, מוגבל או מצונזר, מה שמותיר את התלמידים עם הבנה חסרה ומעוותת של המציאות הפוליטית.
במקביל, במערכת החינוך החרדית והדתית־לאומית, החינוך האזרחי מתמקד בחובות האזרח כלפי המדינה, ללא עיסוק מהותי בזכויותיו ובחירויותיו. מגמה זו אינה מקרית. היא חלק ממדיניות שמטרתה לצמצם את החשיבה הביקורתית בקרב הדור הצעיר ולהפוך אותו לפסיבי יותר במרחב האזרחי. כשהחינוך האזרחי הופך לכלי שליטה במקום כלי להעצמה, הדמוקרטיה עצמה עומדת בסכנה.
השאלה היא איזה סוג של אזרחים אנחנו רוצים לגדל – כאלה שמקבלים מציאות כפי שהיא, או כאלה שפועלים לשנותה. עלינו לוודא שהדמוקרטיה הישראלית לא תהיה רק מושג בספרי הלימוד, אלא ערך חי ונושם במציאות החינוכית היומיומית שלנו.
התרעות פיקוד העורף