במשך שנים, ישראלים החרדים לדמוקרטיה מצאו סוג של נחמה בדוגמה ובלחץ שמפעיל העולם המערבי כלפי מחרביהם ומהרסיהם מבית. נורמות בינלאומיות, ובעיקר הסמכות המוסרית של ארצות הברית, עמדו כחומה בפני האוטוריטריות הזוחלת בארץ. זה נגמר לעת עתה.
בכהונתו השנייה, טראמפ החריף את המתקפה על המוסדות הדמוקרטיים. בין היתר: ניסה לפרק את השירות הציבורי ולהחליף אנשי מקצוע בנאמניו; עקף בתי משפט והתעלם מפסיקותיהם; תקף את מערכת המשפט והשופטים באופן אישי, תוך שיסוי הציבור; הטיל סנקציות על עורכי דין שייצגו יריבים פוליטיים; חתם על צו לביטול אזרחות מלידה, בניגוד לחוקה; ניסה לפרק את משרד החינוך הפדרלי; פתח במלחמות סחר שפגעו בבעלות ברית; השמיע איומים מופרכים על מדינות ידידות כמו דנמרק וקנדה.
כל אלו לא נועדו לשיפור המדיניות, אלא להכפיף את המדינה לגחמות אדם אחד. הרטוריקה הקונספירטיבית והשקרים, כמו גם ההסתה נגד מוסדות עצמאיים, מטרתם לשחוק את עמודי התווך של הדמוקרטיה נתניהו שואף לא רק למרחב התמרון של טראמפ אלא לזה של ארדואן בטוקיה, אשר השבוע עצר את מתחרהו העקרי. בישראל, אם רק נתניהו יצליח לסכל את שומרי הסף, הוא ימצא דרך למנוע מהמלפגות הערביות לרוץ לכנסת – זו התכנית השקופה.
בעבר, כשהבית הלבן עוד שמר על איזון, היה בכך בלם מסוים. תחת טראמפ – לא רק שאין בלמים, אלא שיש עידוד. נתניהו מבין שהזירה הבינלאומית לא תציב לו גבולות. זהו שינוי הרה אסון. כי הרי באקלים כזה, ממה צריך נתניהו לחשוש?
בכהונת ביידן, עדיין היה לפחות גינוי מילולי. הבית הלבן מתח ביקורת על המהפכה המשפטית של נתניהו ורמז שהיחסים עם ישראל תלויים בערכים דמוקרטיים משותפים. אך טראמפ—שמעולם לא הסתיר את בוזו לשלטון החוק—מעודד את הנטיות האוטוריטריות ביותר של נתניהו.
לשינוי הזה יש השלכות גלובליות. ארצות הברית שימשה במשך עשרות שנים כעוגן של הסדר הליברלי העולמי—דגם של שלטון חוק, בחירות חופשיות, עצמאות שיפוטית וכיבוד של ריבוי דעות. הדגם הזה היווה השראה לתנועות מחאה, ארגוני חברה אזרחית ורפורמטורים בדמוקרטיות שבריריות ברחבי העולם. אם הדגם הזה יקרוס לטובת פופוליזם בלתי-ליברלי בתחפושת דמוקרטית בארה"ב עצמה, יתבטל אחד המנגנונים החיצוניים האחרונים שמעכבים הידרדרות אוטוריטרית בכל העולם.
מה לעשות? המסלול החדש של אמריקה לא נוצר בריקק אלא נובע גם מהקצנת השמאל. העשור האחרון ראה איך פרוגרסיביים אוכפים קונפורמיות אידיאולוגית: משטרת מחשבות, אובססיה לפוליטיקת זהויות, תרבות ביטול שאינה סולחת, כללי שפה נוקשים והפיכת תיאוריות מגדר לדת. אנשים מתונים רבים — שהיו בעצמם ליברלים טבעיים — הודרו ממעגלי השיח, וכעת הם נוקמים.
טראמפ, בגסותו, נקמנותו וחוסר המעצורים שלו, מגלם את הריאקציה הזו. הוא מהווה תיקון-יתר לעשור של אבסולוטיזם מוסרי מצד השמאל. והתיקון הזה עלול לפרק את הדמוקרטיה הליברלית—לא רק בארה"ב, אלא בכל העולם. חלק מהאווירה הריאקציונית הזו קיימת גם בישראל כיום.
אבל יש הבדל גדול. אמריקה תשרוד את האסון הזה ותתאושש שוב. לישראל אין את הפריבילגיה הזו. התדרדרות לאוטוקרטיה –לצד הדהירה למדינה דו-לאומית והמשך פיטום החרדים – תבריח מכאן את השכבה היצרנית באוכלוסיה. המדינה תשתנה לבלי היכר בדרכה לחורבן מוחלט
משוגעים, רדו מהגג.
התרעות פיקוד העורף