המעצרים הללו לא רק הובילו את סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, לעזוב את הדיון כדי לייעץ ללקוחותיו, אלא גם הצליחו להסיט את אור הזרקורים מעדותו המייגעת של ראש הממשלה ולייצר כאוס תקשורתי מהסוג שנתניהו יודע לנצל היטב.
האם אירועי היום יכולים לשרת את נתניהו? באופן שכבר לא מפתיע, התשובה היא כן. נתניהו אולי על הדוכן, אבל הוא שחקן שחמט פוליטי ותיק. נחלץ מתסבוכות, מנצל מורכבויות. כאשר האש התקשורתית מתמקדת בפרשה אחרת, שעוטפת את מקורביו בחקירה מסועפת, הדיון על תוכן עדותו מתפוגג. מתגמד.
העובדה שהדיון הופסק מוקדם והועבר לדלתיים סגורות בעקבות האירועים רק מוסיפה לתחושת הדרמה והטשטוש סביב עדות נתניהו, ומאפשרת לו להרוויח זמן ולבנות מחדש את הנרטיב התקשורתי. אם קאטרגייט תוליד עכבר, גם תיקי האלפים, שעבירת השוחד בהם התפוגגה גם היא, יראו מגוחכים.
ועדיין, לא ניתן להתעלם מהחיים עצמם: ראש ממשלה שנאלץ לעזוב דיון במשפטו רק כדי להיחקר בפרשת "קטארגייט", אינה מראה מלבב. לצד מעצרם הדרמטי של היועצים, אישור היועמ"שית לזמן את נתניהו להעיד בעדות פתוחה במסגרת חקירת "קטארגייט" קושרת את נתניהו עצמו לראשונה לפרשה. המצב יחמיר עוד יותר, אם העדות הפתוחה תהפוך לחקירה באזהרה.
הקשר לכאורה, בין נתניהו לכספים זרים שזרמו, גם כן לכאורה, ממממנת חמאס, עשוי להעמיק את תחושת חוסר האמון הציבורי כלפיו, מה שעלול להשפיע על הלך הרוח הציבורי כלפי עדותו הנוכחית ולחזק את עמדת הפרקליטות שהציגה את נתניהו כמי שפעל תוך ניגוד עניינים מובהק. יחד עם זאת, לא נשכח את אלה שסבורים שכל חשד, כל חקירה וכל תיק, עולים בקנה אחד עם נרטיב הרדיפה הפוליטית ורק מוסיפים לנתניהו קולות בקלפי.