"אני נדהמתי. זאת אומרת, הבנתי שיש פה חקירה פוליטית, אבל לא ידעתי עד כמה", אמר. "הם מחזיקים כבני ערובה את יונתן אוריך ואת אלי פלדשטיין, ממררים להם את החיים על כלום ועל שום דבר. זה ציד פוליטי". כך הגיב ראש ממשלה במדינת ישראל, שאנשי לשכתו הסמוכים לשולחנו, השותפים לסודות המדינה הכמוסים ביותר, חשודים במגע עם סוכן זר, בקבלת שוחד ובהפרת אמונים בעת מלחמה.
בכל מדינה שפויה, נורמלית, שבראשה ניצב ראש ממשלה שטובת המדינה ואזרחיה לנגד עיניו, היינו רואים את ראש הממשלה מתנפל בזעם על השב"כ ועל המשטרה ושואל: "איפה הייתם עד היום?! איך לא עצרתם?! איך לא חקרתם ובכך אפשרתם לפרשה הזו להתפתח?! אני המום. עובדים במשרדי, במעמד כל כך רגיש, חשודים בקשרים עם קטאר, בקבלת כספי שוחד?! לא ייאמן לאן הידרדרנו!" .
ספק אם שוטף כלים במסעדת פועלים באזור תעשייה זניח היה עובר הליך קבלה והדחה כל כך משפיל, מבזה ועלוב כפי שעבר שרביט. וכאן מדובר באחד מהתפקידים הרגישים והחשובים ביותר במדינה. מעניין מה אומרים וחושבים עלינו בשעות אלה בטהרן, באנקרה, בביירות ובמוסקבה.
ההתנהלות הכושלת והבזויה הזו משקפת את דרכה והתנהלותה של הממשלה. לשכת ראש הממשלה בעצם מייצגת את פרצופה של המדינה. פרצוף מכוער ועגום שצריך להדאיג את כל מי שחי במדינה הזו.
זו הלשכה של ראש הממשלה שחורץ וקובע את גורלנו. זו הלשכה של ראש הממשלה שמחליט וקובע אם ומתי לשלוח את מיטב בנינו לשדות הקרב, וקובע את גורל חטופינו. ואם ההחלטות של ראש הממשלה מתקבלות כפי שהתקבלה ההחלטה שלו למנות ולהדיח את ראש השב"כ הבא, אוי לנו ואבוי לנו.
ממשלה שפסלה ופוסלת את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, את היועמ"שית, את נשיא בית המשפט העליון, את מערכת המשפט והפרקליטות, וכמעט את כל הצמרת הביטחונית ב־20 השנים האחרונות - פוסלת על פניו את כל מי שאינו נאמן לדרכה ולעמדותיה. היא בוחרת את מועמדיה לתפקידים ממלכתיים, לפני הכל - על פי נאמנותם למנהיג, לראש הממשלה ולא למדינה ולדגל.