כל הנושא הזה של איבוד שליטה הוא לא מהיום, אנחנו מדברים על שלוש־ארבע השנים האחרונות, למעט איזושהי תקופה באמצע שנרשמה לכאורה ירידה סטטיסטית. אבל העניין הוא שבהחלט אפשר לומר שיש כאוס אחד גדול בכל הקשור לטיפול בפשיעה בחברה הערבית.

האמירה השגרתית ש"נחצו כל הקווים האדומים" אפילו לא מספיקה ונשמעת בנאלית מדי. אם לא ייתנו תוכנית סדורה ברמת ממשלת ישראל, שתנחה את כל גורמי האכיפה, לא נוכל לטפל בתופעה הקשה הזאת.

אני חושב שהגיעה העת כבר מלפני שנתיים, לא מהיום, שבמקרי קיצון - ואנחנו נמצאים במקרה קיצון בכל הנושא של רציחות בפשיעה הערבית - להשתמש באמצעים קיצוניים.

ניידת משטרה (צילום: דוברות המשטרה)
ניידת משטרה (צילום: דוברות המשטרה)

אני מזכיר שרק לפני כשנתיים וחצי דובר על האפשרות לשלב את השב"כ בטיפול בפשיעה הערבית, אז אני חושב שהמקרים האחרונים של החודשיים האחרונים, יחד עם מספר הרציחות, רק מוכיחים שיש צורך להשתמש באמצעי הקיצון הזה, ולדעתי השב"כ - עם כל העומס שיש לו היום בגלל המלחמה - עדיין צריך להקצות את המשאבים האלה כדי לסייע למשטרת ישראל.

את האמצעים של השב"כ מפעילים אנשי השב"כ ולא משטרת ישראל, ולכן מי שיפעיל אותם זה השב"כ. אני לא מתכוון לכך שאין חוקרים מספיק טובים במשטרה. ממש לא. אני יכול להגיד שיש חוקרים טובים מאוד במשטרת ישראל, רק שהמשטרה הזאת קטנה על המדינה הזאת ועל היקפי הפשיעה - ובמיוחד במגזר הערבי. יש הרבה מאוד סיבות שהן לא קשורות למשטרה או למקצועיות שלה, או לגורמי האכיפה בחברה הערבית.

אני יכול לפרט פה את את התרבות שלהם, את ההנהגה המקומית ואת ההנהגה הדתית שלא לוקחות חלק בכל הנושא הזה של סיוע ועזרה לגורמי האכיפה. כל הנושא של שיתוף הפעולה שהוא לא בנורמות ההתנהגות שם, ועוד הרבה מאוד דברים.

אני לא יכול לבוא אליהם בטענות, כי בסופו של דבר מי שאחראי על כל הנושא הזה של טיפול בפשיעה הם הגורמים של מדינת ישראל והגורמים של מדינת ישראל זה משטרת ישראל.

זירת רצח (צילום: דוברות המשטרה)
זירת רצח (צילום: דוברות המשטרה)

משטרת ישראל, לצורך העניין, בגלל היקפי הפשיעה ובגלל היקפי המשימות שיש לה - אל מול גודלה - לא יכולה להתמודד עם זה, ולכן בהיעדר תוכנית, בהיעדר אמצעים, בהיעדר הכוונה והנחיה מהגורמים של הממשלה כדי להכין תוכנית סדורה עם העדפה ברורה לטפל בפשיעה הערבית - אני לא רואה פתרון בתקופה הקרובה, והדברים האלה ימשיכו.

אנחנו יכולים לראות שמקרי הרצח נעשים נועזים יותר ויותר, וזה רק משום שהם יוצאים מנקודת הנחה שסיכויי העבריין להיתפס הם מאוד־מאוד נמוכים, אל מול רמת האכיפה באותם יישובים ערביים, ואנחנו רואים את התוצאות העגומות וחבל.

11 קורבנות בפחות משבוע, תארו לכם שקורבן אחד היה כל שבוע בתל אביב - מה היה קורה במדינה?! על כן חייבים להשקיע בכך הרבה משאבים.