"השר (נתניהו) כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו", כתוב במסמך מסכם בעניין ההחלטות שהתקבלו במשרד התקשורת בעניין חברת בזק, שעליהן נסב תיק השוחד של ראש הממשלה. "לא הייתה מעורבות קודמת של השר בגיבוש המדיניות טרם הועברו המסמכים אליו לחתימה, ונוסח המסמכים הסופיים שהועברו לחתימתו של השר היה מוסכם על כל הגורמים המקצועיים שהיו מעורבים בגיבוש ההחלטה... ההחלטות הנוגעות לבזק שהתקבלו על ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי ללא דיון".
הדברים נשמעים כסיכום תקיף של הסנגוריה בתיק השוחד נגד נתניהו. אבל לא, לא הסנגור כתב את הדברים הללו אלא דינה זילבר, במסגרת תפקידה כמשנָה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט. מכתבה מ־5 במרץ 2017, שמתפרס על פני שבעה עמודים ובו מצויות האמירות הללו, נכתב במענה לשאלות שהפנה מבקר המדינה. היא חיברה את תשובתה לאחר בירור מקיף שערך משרד המשפטים עם משרד התקשורת והיועצים המשפטיים שלו שעסקו בעניינים הללו. פנייתו של המבקר אל משרד המשפטים באה בעקבות בקשתו של ראש הממשלה עצמו – הוא ולא אחר – שיבדקו את החלטותיו ויווכחו שהן נעשו אך ורק על דעת גורמי המקצוע, זאת לאחר שעיתונאים מסוימים פרסמו את טענותיהם עליו (או המצאותיהם, על פי בחירתכם) בעניין בזק.
ובכן, מסתבר שמשרד המשפטים בדק את הנושאים הנוגעים להחלטות משרד התקשורת בעניין בזק וחתימות נתניהו, וקבע במפורש שההחלטות נעשו באופן תקין לגמרי, שלא הייתה שום מעורבות חריגה של ראש הממשלה שהיה אז גם שר התקשורת, ושהוא, כנדרש בחוק, בסך הכל הוסיף את חתימתו על מסמכים שהוגשו בסוף התהליך, לאחר שכל הדרגים המקצועיים המליצו ואישרו את המהלכים.
יתר על כן, חלקים ממכתב זה של זילבר מצוטטים בדוח מבקר המדינה בנושא – דוח שלא במפתיע מאמץ את מסקנותיהם של משרד המשפטים ומשרד התקשורת, על כך שלא נפל שום פגם בעצם ההחלטות של משרד התקשורת וממילא בחתימתו של השר עליהן. כיצד, אם כן, זה מתיישב עם החלטת היועמ"ש מנדלבליט בינואר 2020 להגיש כתב אישום בגין אותן חתימות של נתניהו, בלי שתהיה בכתב האישום כל התייחסות, ולו ברמז, לאמירות המזכות הללו של המשנָה שלו?
אם יאמרו אולי שמנדלבליט פשוט לא ידע על המסמך המזכה שחיברה דינה זילבר, הרשו לי להטיל באפשרות זו ספק. זאת לא רק בשל העובדה שמדובר במסמך הנוגע לראש ממשלת ישראל, אלא גם בשל העובדה שדינה זילבר שימשה כמשנה של מנדלבליט לאורך כל דיוני הפרקליטות בתיק ובעת ההחלטה על הגשת כתב האישום, וכן כי את תוכנו של דוח המבקר המזכה העלו הסנגורים בפני מנדלבליט בשימוע שהוא ערך לנתניהו.
כמו כן, האם ייתכן שכל 25 פרקליטי משרד המשפטים (כולל "צוות האיפכא מסתברא" המהולל) לא היו מודעים לאותו בירור מקיף שנעשה במשרדם ולמסקנותיו המזכות והחד־משמעיות? הדבר כמובן לא ייתכן – הן לאור מה שציינתי, הן לאור העובדה שדוח המבקר, המתייחס ולו גם חלקית לתשובה המזכה של דינה זילבר, פורסם ברבים ביולי 2017, והן לאור זה ששלמה פילבר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, הפנה את חוקרי המשטרה במהלך חקירתו אל הבירור המזכה שערך משרד המשפטים בנושא.
התהפכו מקצה לקצה
אבל כאמור, בכתב האישום שמטלטל את המדינה זה שנים ושעליו מעיד בימים אלה בנימין נתניהו, אין זכר לבירור המזכה. וממילא גם אין בו הסבר כיצד אותו משרד משפטים עצמו הפך את עמדתו באופן קיצוני כל כך מזו שגיבש ב־2017, ומה היו הנימוקים שהביאו את אנשיו לשנות את דעתם מן הקצה אל הקצה מאז. אף לא מילה. ברור שלא. כי ממתי פרקליטות מדינת ישראל טורחת להתייחס באופן ענייני למה שסותר ומקעקע תזת אישום שלה – בייחוד כשזו מופנית נגד ראש הממשלה, שהפלתו רצויה לה כל כך?
אלא שאין זה רק שהפרקליטות לא הסבירה את ההיפוך הגמור שחל בעמדתה, היא גם במידה רבה הסתירה את עצם קיומה של העמדה המנוגדת שלה מ־2017. רק מתוך דוח מבקר המדינה, שכאמור פורסם ברבים, ידעו הסנגורים משהו על קיום אותו מכתב של זילבר, ועל כן דרשו לראותו. המכתב, שכולל את משפטי המחץ שהבאנו בפתיחת הדברים, לא הועבר להם על ידי הפרקליטות אלא לאחר שזו הוכרחה לעשות כן.
ולמה הפרקליטות הסתירה? הסיבה ברורה לנו – כי היא מחלישה עד היסוד את כתב האישום. אבל מה הייתה הסיבה הרשמית להסתרה? שהחומר לא נאסף על ידי התביעה. כלומר, החומר שנמצא אצל המשנה ליועמ"ש לא נאסף על ידי היועמ"ש שהגיש את כתב האישום... קומדיה, אני יודע, שחורה כמובן. אין מנוס מן המסקנה: התעלמות והסתרה שכאלה מעידות כאלף עדים על מידת חולשת טיעוניה (אם לנקוט שפה רכה) לקיומו של אשם – חולשה שהפרקליטות ללא ספק ידעה והבינה אותה.
המקרה הזה של הסתרה נוסף על שורה ארוכה של ראיות מהותיות שהפרקליטות ניסתה להעלים מעיני הסנגוריה ומעיני הציבור, כגון ההתכתבויות של אילן ישועה, עורך אתר וואלה, בין השאר עם מתנגדיו הפוליטיים של ראש הממשלה, החושפות רבות ונפלאות. אלו נתגלו לסנגורים באקראי, כשאחד מהם לחץ על כפתור מחשב ופתאום דברים, שכביכול "בלתי רלוונטיים" בעיני הפרקליטות אבל רלוונטיים מאוד להגנת הנאשמים ולחשיפת האמת – הופיעו לנגד עיניו. יידעו אם כן הקוראים שלא רק המשטרה מעלימה חומר חשוב מתוך חקירותיה, כגון את תוכן ה"שיחות" שלה עם פילבר (קרי: הלחצים/איומים עליו) ביממה שקדמה להפיכתו לעד מדינה, בתואנה שמכשיר ההקלטה שלה לא פעל בגלל "הפסקת חשמל" פתאומית - אלא גם שפעולותיה של הפרקליטות מגלות רצון רע לאורך כל הדרך.
אין אלה סתם מקרים של התנהלות רשלנית או של עצימת עיניים מצידה של הפרקליטות. מדובר בהסתרה, הסוואה והעלמה של מידע רב־חשיבות להגנת הנאשמים ושיש בו עניין לציבור כולו – הכל במודעות וידיעה. זוהי שיטתם של אלה המנסים לשכנע אותנו שהם "שומרי הסף" של המדינה.
הכותב הוא רופא, סופר ומחזאי
[email protected]