הגענו כפסע מנקודת האל־חזור, אחים ואחיות שלי – אז בואו נדבר. בואו נדבר על הביחד, על המשותף לנו, על מה אף פעם לא נוותר. נתחיל מבפנים, בהסכמות בסיסיות.
אנחנו ישראלים.
אנחנו אוהבים את המשפחה.
אנחנו אוהבים את הארץ הזאת.
אנחנו רוצים לחיות, לנשום, לצחוק.
אנחנו אוהבים את השירים שעליהם גדלנו.
את הזריחה בכנרת.
לצוף בים המלח.
לצלול באילת.
אוהבים לחטוא מדי פעם בפלאפל פריך.
לנגב חומוס בפיתה חמה.
להרים כוס של יין גלילי טוב.
לרדת לנגב לפריחה.
לעשות על האש עם החברים הטובים.
לקנח בתמר מג'הול עסיסי ומתוק.
לרקוד בחתונה של בת הדודה.
לשבת בפרלמנט של יום שישי ולקטר.
לחפש קרוב או חבר מרוקאי במימונה.
להשוויץ בהייטק ובחדשנות הישראלית.
להכין את החג עם הרבה קניות מיותרות ומטעמים.
לקשט את הבית בדגלים ביום העצמאות.
לעמוד בעיניים לחות בצפירה ביום הזיכרון וביום השואה.
לחפש קיצורי דרך ולא תמיד לעמוד בסוף התור.
להתרפק על הסיפורים של פעם.
לרצות לרוץ לחבק כשרואים חיילים וחיילות במדים, ועוד עם נשק ארוך.
להיצמד לטלוויזיה בחדשות.
להגיד "אמרתי לכם" בחיוך מנצח.
כל כך הרבה מחבר בינינו, כל כך הרבה גורם לנו להרגיש אחים אחיות. אז בואו נדבר! בואו נתרכז במאחד, ניזכר באהבה הגדולה ובגאווה הגדולה שתמיד עשתה את ישראל למה שהיא. מקור קנאה לכולם. המדינה הקטנה במזרח התיכון שכבשה את המדבר והפכה אותו לגן עדן פורח, למרות האתגרים והשכונה הקשה. בואו נחזור לדבר, בואו נשמור על הפנינה הנדירה הזו, ישראל, שהגיעה כבר לגיל הזהב 77.
זה בדיוק מה שאני מצפה שראש המדינה שלנו יאמר בישיבה המיוחדת בכנסת ביום העצמאות. אני מוכנה לערוב לכך שתהיה דממה, שיקשיבו לו בתדהמה או בגעגוע, ואני בטוחה שהדור הבא יבלע את הדברים בעיניים נוצצות. חייבים לעשות ריסטארט למדינה הנפלאה, העייפה, המותשת שלנו.
יש לנו ארץ נהדרת. בואו נשמור עליה, וזה על זה, וזו על זו. ונקבל באהבה את 59 החסרים. שיהיה יום עצמאות שמח, מלא עוצמה, תקווה ואחדות.
הכותבת היא לשעבר סמנכ"לית בית הנשיא, ומייסדת ויו"ר חוג הידידים של מרכז פרס לשלום ולחדשנות
[email protected]