בנובמבר 2023, המחבלים שהחזיקו באלכס לובנוב הורו לו להתקלח ולהתלבש. לובנוב, בן 32, ניהל בר במסיבת הנובה. הוא לא ענה על הקריטריונים של העסקה הראשונה, שבמסגרתה שוחררו נשים וילדים, אבל חמאס תכנן לשחררו, כפי ששחרר את אנדריי קוזלוב, בתור מחווה לפטרון הפוליטי של הארגון - ולדימיר פוטין: לובנוב היה בעל דרכון רוסי.
ביום ה־11 של העסקה חמאס הפר את ההסכם. ממשלת ישראל הייתה יכולה ללחוץ ולהתעקש ולעמוד על המשך שחרור חטופים נוספים בתמורה להמשך הפסקת האש כפי שנהגה בינואר 2025 לנוכח הפרות מצד חמאס. אבל בנובמבר 2023 לא היה בבית הלבן מי שילחץ על בנימין נתניהו, לעומת זאת, בממשלתו שלו הפעיל עליו לחץ בצלאל סמוטריץ'. שר האוצר התנגד תחילה לעסקה, לאחר מכן התנה את תמיכתו בכך שתוגבל לעשרה ימים וכל הארכה נוספת תהיה כרוכה באישור הקבינט.
יו"ר המפלגה שנושאת את שמה של הציונות הדתית לשווא, קפץ על ההפרות מצד חמאס כמוצא שלל רב ובלם את המשך העסקה. אלכס לובנוב הוחזר למנהרה. כמה חודשים לאחר מכן, ב־1 במרץ 2024, ילדה מיכל, אשתו של אלכס, את בנם השני. בינתיים, מפלגתו של סמוטריץ' החלה מדשדשת בסקרים, והוא הגיע למסקנה כי הבוחר מעניש אותו על תמיכתו המסויגת בעסקת החטופים בחודש השני של המלחמה ומיהר להקשיח עמדות. באפריל 2024 פרסם נתניהו תנאים לעסקת חטופים נוספת, אך נסוג מהצעתו בשל איומיו של סמוטריץ' (כן, גם של איתמר בן גביר) לפרק את הקואליציה.
באוגוסט 2024 נרצח אלכס לובנוב הי"ד במנהרה יחד עם חמישה חטופים נוספים. הלווייתו נערכה באשקלון. אחרי האלונקה הלך - ללא פמליה וללא עוזרים - שר בכיר. לא, לא שר האוצר ושר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', אלא שר הפנים משה ארבל. לא, ארבל לא הגיע בתור נציג רשמי של הממשלה. על השתתפותו בהלוויה נודע לי ממכרה שזיהתה אותו. ארבל הגיע לא כשר אלא כאחד האדם, לתמוך במשפחה ולחלוק כבוד אחרון לבן עמו ולאזרח מדינתו שנרצח בשבי.
מיותר לציין כי סמוטריץ' לא הגיע גם לשבעה – ולא רק לשבעה של לובנוב. השר שמתיימר לייצג את המגזר הסרוג הדיר את רגליו גם מהשבעה של הירש גולדברג־פולין הי"ד, שנרצח יחד עם אלכס, שמשפחתו נמנית עם המגזר.
יכולתי לצרף את קולי למי שנדהמו השבוע לנוכח הצגת היחיד בכיכובו של השר סמוטריץ' בישיבת הקבינט ביום שלישי, כאשר שר בישראל נוהג כילד מפונק, מתנשא וחסר מעצורים. יכולתי גם להזכיר לכם נשכחות. למשל, את הימים שלאחר הטבח, כשסמוטריץ' רעד מפחד וגמגם: "נכשלנו, אני לוקח אחריות על מה שהיה ועל מה שיהיה", הצהרה שהוא מתכחש לה היום.
הייתי יכולה להזכיר את קריאותיו החוזרות ונשנות, בשנים שקדמו למלחמה, לצעירי המגזר לדחות את הגיוס. למה סמוטריץ' קרא לצעירי המגזר הסרוג לדחות את הגיוס, כלומר להשתמט? בגלל נוכחות החיילות בצה"ל. בגלל מקהלת החיילות, שהיא חלק אינטגרלי מהמסורת הצה"לית, מקהלה שהיא ישראליוּת לשמה.
הכתיב את גזר דינם
החזון שמשמיע סמוטריץ' אינו כולל שחרור חטופים. כן יש בו כיבוש רצועת עזה, שלטון צבאי ישראלי (אז מה אם הרמטכ"ל מסביר שליישום החזון חסרים חיילים), הגירת העזתים והקמתם של ערים ויישובים יהודיים. זו תוכנית חומש לכל הפחות. החטופים נדרשים להמתין. ואם שוביהם לא יאפשרו להם להמתין שנים עד שסמוטריץ' ישלים את הגשמת חזונו, נקמתם בוא תבוא. יו"ר המפלגה, שבמרבית סקרי דעת הקהל לא עוברת את אחוז החסימה, הכתיב לראש הממשלה את גזר דינם של 24 החטופים שהצליחו להחזיק מעמד עד הלום. נתניהו ציית ורשם.
לפי הפרסומים, כ־50 חטופים שנלקחו חיים נרצחו עד היום בשבי בעזה. אולי לא את כולם אפשר היה לשחרר בעסקה משום שנרצחו בסמוך למועד חטיפתם. את רובם, כן. המורשת המצמררת של השואה, שאליה נחשפנו מחדש השבוע, מלמדת כי סיפורו של אדם, סיפורה של משפחה נוגעים ללב ונחרטים בזיכרון יותר מכל מספר, מחריד ככל שיהיה. אז במקום להתייחס להופעתו של שר האוצר בקבינט, במקום להזכיר מספרים - בחרתי לספר לכם את סיפורו של אלכס לובנוב הי"ד, תושב אשקלון, של אלמנתו מיכל ושני בניו הקטנטנים, טום בן ה־3 ואחיו בן השנה וחודש, שנולד לאחר שאביו נחטף לעזה. חטוף שהשר בצלאל סמוטריץ' חרץ את גורלו.