השופט משה לנדוי ז”ל היה מענקי המשפט הישראלי. הוא ישב בראש ההרכב המיוחד ששפט את אייכמן, היה חבר בוועדת אגרנט לאחר מלחמת יום הכיפורים ושימש נשיא בית המשפט העליון. מלבד זאת, הוא צפה למרחוק ותיאר באופן מדויק את התהליכים שעוברים היום על מערכת המשפט.

לנדוי חזה, לפני 30 שנה, שמעורבות פוליטית של בית המשפט תוביל בהכרח לירידת האמון בבית המשפט ולשינוי השיטה לבחירת שופטים. כך קבע לנדוי: “בית משפט... הנוטל לעצמו סמכות לבטל דבר חוק חרות של הכנסת הופך את עצמו לשותף בכיר בתהליך החקיקה... המחיר של כל חריגה מדברים נכונים אלה יהיה כבד והוא גלוי וידוע מראש: ירידת בית המשפט לזירת מחלוקות פוליטיות המפלגות את הציבור, וכתוצאה מזה כרסום באמון שהציבור הנאמן למדינה, על כל שכבותיו, רוחש לבית המשפט... וגם פוליטיזציה של תהליך בחירת השופטים”.

השופט משה לנדוי (צילום: פלאש 90)
השופט משה לנדוי (צילום: פלאש 90)

במאמר שפרסמנו בכתב העת “משפטים” הראינו כי החלק הראשון בתחזיתו של לנדוי, בעניין “כרסום באמון שהציבור הנאמן למדינה רוחש לבית המשפט”, התממש במלואו. באמצעות בסיס נתונים ייחודי על אמון הציבור בבית המשפט ובמוסדות אחרים, בישראל ובמדינות אחרות, בשנים 2018-1991, הראינו כי המהפכה החוקתית שהתרחשה בהובלת אהרן ברק בשנת 1995, ובה בית המשפט נטל לעצמו “סמכות לבטל דבר חוק חרות של הכנסת”, קשורה לירידה דרמטית באמון הציבור בבית המשפט. שום בית משפט בעולם ושום מוסד בישראל לא ראו ירידה כה דרמטית באמון בהם בתקופה זו.

השינוי שנערך בוועדה לבחירת שופטים הוא מימוש החלק השני בתחזיתו של השופט לנדוי. הוא לא רצה בשינוי השיטה לבחירת השופטים, אך הבין שהדרך שבה צועד בית המשפט תוביל בהכרח לכך. בית משפט שמכריע בעניינים פוליטיים יוביל לבחירת שופטים באמצעות המערכת הפוליטית. בריאיון בשנת 2000 הוא הפציר בחבריו לרסן את עצמם: “בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. והדבר הזה... מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים. ומסוכן לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האמון בניטרליות המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות".

השופט לנדוי הבין שבמדינה דמוקרטית, מי שלוקח לעצמו סמכות להכריע ב”מחלוקות פוליטיות המפלגות את הציבור” ובנושאים של “אמונות ודעות", אינו יכול לטעון למקצועיות אובייקטיבית. אין דרך להכריע בנושאים אלה באופן מקצועי ולא ערכי. בדמוקרטיה, הכרעה בנושאים ערכיים צריכה לשקף את ערכי העם.

פרופ' יהונתן גבעתי הוא  עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי; פרופ' אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת