וכך גם בדורנו, במציאות שבה כבר ברור שראש ממשלת ישראל פועל באופן המנוגד לאינטרסים הלאומיים והביטחוניים של העם היהודי; אדם שהקרובים שביועציו סייעו בתשלום בזמן מלחמה למדינת אויב שמימנה את טבח 7 באוקטובר; מנהיג שבורח מאחריות ומנהל קמפיין הסתה נגד ראשי מערכת הביטחון שהוא עצמו מינה – יהודים רבים ממשיכים לתמוך בו ללא סייג.
אני מבקש לבחון כיצד הושחת לחלוטין הדנ"א הערכי של היהדות תחת שלטון בנימין נתניהו. כיצד הגענו למצב ש־99% מהציבור הדתי במדינת ישראל כרת ברית עם מנהיג שהוא אנטיתזה מוחלטת לכל ערך יהודי? מדוע גם כאשר מוכח שוב ושוב שבמשיח שקר עסקינן – אותו ציבור "אמוני" לא מעלה אפילו הרהור קל בנוגע לבחירתו?
הדוגמה הכואבת ביותר היא ההתנהלות בכל הנוגע לפדיון שבויים. בהיבט ההלכתי גרידא, המציאות של החטופים בידי חמאס בעזה היא בלשונו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, "סכנה מוחשית, ששם אין שאלה בכלל וצריך לשלם כל מחיר". אני חוזר – פסק הלכה מפורש של מרן עובדיה יוסף גדול הדור זצ"ל.
כלומר, ההלכה קובעת שיש להשיב את החטופים. נקודה. לא כאילו ולא בערך. אבל בשיקול הפוליטי הציני של נתניהו, החטופים הם רק כלי משחק על הלוח. אז רגע, מה חשוב יותר? הלכה או פוליטיקה? אם כך, למען השם, איך ייתכן שאפילו חבר כנסת אחד מש"ס לא קם ואומר: 'פדיון שבויים קודם לכל דבר, ואם צריך – נפיל את הממשלה!'. הרי זוהי החובה התורנית המוטלת על כל יהודי ירא שמיים, קל וחומר יהודים שמתיימרים לפעול בשמה של מורשת מרן.
את התשובה סיפק מאיר בעצמו כבר בפברואר 2021: "בעיניי נתניהו הוא שליח ההשגחה העליונה לנווט את מדינת ישראל בתקופה ההיסטורית והמאתגרת שאנחנו חיים בה". הבנתם? אז אם נתניהו הוא שליח ה' – מאיר סומך עליו בעיניים עצומות – גם אם שליח ה' משלם לחמאס, משקר, מסית וקורע את החברה הישראלית לאורך ולרוחב.
יודעים מה? זכותו. אלא שזה בדיוק מה שהתורה הזהירה מפניו כאשר דיברה על האיסור להתפתות אחר נביא שקר. מאיר מודה שהמציאות או המעשים לא רלוונטיים, שהרי יש לנו עסק עם שליח ה', ולכן במסגרת שליחותו למי אכפת אם משקרים, מגדפים או אפילו מבזים משפחות חטופים.
ינון מגל הוא יהודי "שאין לו אלוהים" – ונדמה שמאז מעמד הר סיני לא היה אדם שמתאים כל כך להגדרה הזו. הוא יכול להדביק בפוטושופ את פרצופו של רב־המרצחים יחיא סנוואר על גופה של אביגיל עידן בת ה־3 שהוריה נרצחו וששבה מהשבי, רק כדי ללגלג על ג'ו ביידן. הוא לועג לנשים, הוא צוחק על אנשים עם מוגבלויות, הוא בז לכל מה שסביבו. הוא אדם גס רוח, בוטה, הוא שטחי ורדוד, והוא־הוא פניה של יהדות הביביזם. מגל הוא הדובר הבלתי רשמי של "הציבור האמוני", צמד מילים מעורפל שבא לעולם כעוד ספין ציני המבקש לקטלג ולפלג: אתה תומך בנתניהו? אתה כנראה מאמין באלוהים. יפה, בוא קח כיסא ותצטרף.
החיבור הזה נראה מלאכותי, הרי מה למגל ולמאיר? אבל יש כאן משהו עמוק יותר. כי את הביביזם אי אפשר להשאיר רק לאיציק – "גאה שנשרפו 6 מיליון" – זרקא, או למשה – "שמאלנים בוגדים" – מירון. מדובר בצורך אסטרטגי, חייבים סיוע של דמות סטייל ידידיה מאיר, צדיק, חמוד כזה, מת על שירים חסידיים – עלה התאנה המושלם. ואם ידידיה מאיר מצהיר בשידור חי שיש "דת חטופים", הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. הוא מבין בדת.
כי במדינת ישראל 2025, שחור הוא לבן, מר הוא מתוק, חושך הוא אור. כך, מי שמתויגים על ידי "הימין האמוני" כ"שמאלנים" ו"חילונים", הם לא פעם דווקא אלו שמשקפים את ערכי היהדות – חסד, חמלה, אחריות מוסרית, ערבות הדדית. ומנגד, אלו שמגדירים את עצמם כמגיני התורה, נאמני העם והמסורת, הפכו לסמל של קנאות, שחיתות ואלימות, לצד ביזוי התורה וההלכה.
הפרדוקס הזה אינו חדש. בין חורבות ירושלים הבוערת, בעיצומו של המרד הגדול ברומאים (66־70 לספירה), נרצח חנניה בן נדבאי. לא בידי חיילים רומאים, אלא בידי אחיו היהודים, הקנאים. חנניה היה כהן גדול לשעבר, שראה לנגד עיניו את טובת העם ולא את תהילת המרד. הקנאים ראו בו סכנה גדולה יותר מהרומאים עצמם.
כן, גם אז ליבו שנאה נגד "לשעברים" על שהעזו לקרוא לממלכתיות. הם שרפו את ביתו ורצחו אותו. גם ירמיהו הנביא חווה על בשרו את המחיר שמשלמים אלה שאומרים אמת להנהגה מושחתת. "ויתפשו אתו הכהנים והנביאים וכל־העם לאמר מות תמות". אתם יודעים מי השליך אותו לבור? הצדיקים, האליטה הדתית, ההנהגה הרוחנית. הם שביקשו לסתום את פיו של מי שהעז להזהיר מפני החורבן.
לו ירמיהו היה חי היום, היו קוראים לעברו "קפלניסט בוגד" ובועטים אותו לבור. אגב, ירמיהו דיבר מפיו של אלוהים. הוא היה נביא, נביא אמיתי, ואף על פי כן, גדולי הדור התעלמו. מדוע? משום שהשאיפה לכוח, כבוד וכסף, גם במחיר ריסוק העם או אפילו בית המקדש, תמיד ריחפה מעלינו. מיקי זוהר לא המציא כלום.
כן, יהודים שומרי תורה ומצוות יכולים לפעול במודע ובאופן אקטיבי בניגוד לתורה עצמה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואנחנו, עם קשה עורף שכמונו, פשוט מסרבים ללמוד. המציאות המשתקפת מאמירותיהם ומעשיהם של רבנים ומנהיגי רוח רבים בציבור הדתי מעידה על אובדן דרך מוחלט. כן, גם לאחר טבח 7 באוקטובר. אם כך, אולי ראוי לשוב למקורות.
משה רבנו, גדול המנהיגים, נבחר לא כי היה החזק ביותר, אלא כי היה הרחמן ביותר. המדרש בשמות רבה מתאר: "כשהיה משה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי קטן. רץ אחריו עד שמצאו עומד ליד המעיין ושותה. אמר לו משה: לא ידעתי שרצית לשתות. עייף אתה? הרים אותו על כתפיו והחזירו. אמר הקב"ה: יש בך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם – חייך, אתה תנהיג את צאני ישראל". שחור על גבי לבן: הקדוש ברוך הוא אומר – את התורה אני אתן על ידי משה, שיודע לחמול, לראות את הזולת ולפעול למען החלש.
היהדות הדגישה שוב ושוב – המנהיג אינו מעל העם. שאול חטא? שמואל הנביא מודיע לו שהמלכות תילקח ממנו. דוד המלך חוטא עם בת שבע? נתן הנביא מטיח בו את משל "כבשת הרש" ומבשר לו שבנו התינוק ימות. ומה איתנו? האם אין רב או תלמיד חכם אחד מכל הצדיקים שתורתם אומנותם בדורנו, שזוכר את פרשת עגלה ערופה? שיכול לקום ולצעוק: "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
שהרי מנהיג הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', לא מסתיר את תפיסת עולמו, צריך רק להקשיב לו. במובן מסוים, סמוטריץ' הוא יורשו של החזון איש כנושא דגל "העגלה הריקה", שכן מבחינתו, כל מי שאינו מסכים איתו בציבור הישראלי הוא מכשול בדרך לגאולה השלמה. בתוך הטירוף שבו אנו חיים, קל לשכוח שבימים שלפני המלחמה סמוטריץ' כינה את פקידי משרד האוצר "אנטישמים" רק משום שהעזו להביע דעה עצמאית. זו לא טעות, לא פליטת פה ולא מעידה רגעית. זו הוויה קיומית של התנשאות ותפיסת מציאות מעוותת.
וכל זה מתאפשר בזכות "חותמת הכשרות" שהעניק נתניהו לשוליים של השוליים של הציונות הדתית. זוהי תמצית יהדות הביביזם. האם אין רב או תלמיד חכם אחד בציונות הדתית שרואה זאת? שמסוגל להתעלות לגודל השעה? ינון מגל וידידיה מאיר – שלא במקרה בהם פתחתי – הם סימפטום לא רק לחברה חולה, אלא לעיוות ערכי עמוק ביהדות הישראלית בדורנו. הם חלק מאותו המחנה שמאשים אחרים בשכחת היהדות, בעוד הם עצמם משפילים, מבזים ורומסים את ערכיה.
והנה הטרגדיה ההיסטורית שלנו: מצד אחד, שיא של כל הזמנים בכמות הישיבות ולומדי התורה בארץ ישראל. מצד שני, מעולם בהיסטוריה של העם היהודי לא חיינו במציאות שבה בשם התורה מתקיים חילול השם ממוסד כל כך. היהדות מעולם לא קידשה מנהיג – היא קידשה את האמת, את המוסר, את הצדק. מורשתו של העם היהודי איננה מורשת נתניהו. יהדות הביביזם, כמו השבתאות, חייבת להיות מושלכת לפח האשפה של ההיסטוריה.
התרעות פיקוד העורף