אף אחד לא באמת טרח לבדוק אם ההודעות והדיווחים הללו הם אמת או סתם עוד פייק ניוז, שייעלם באוויר החם אחרי קמפיין תקשורתי קצר. ולמרות שאין אישוש ואישור לדיווחים הללו מתנגדי הממשלה, במערכת הפוליטית, וגם בקרב עמיתיהם בתקשורת, התעוררו עם סומק בלחיים משל זכו למשב רוח רענן כדי לתקוף את ראש הממשלה.
התגובות היצריות הללו מעידות היכן נמצא ליבם של אותם פוליטיקאים ועיתונאים. אז נכון שהם מסבירים שטובתה של המדינה מעל הכול. ונכון שהם מקפידים להביע דאגה מהדיווחים שהם לא מפסיקים לצטט ולדחוף בכל הכוח, אבל כולנו מכירים את הנפשות הפועלות וכולנו יודעים שמטרת העל החשובה ביותר של תקשורת המיינסטרים כמו גם של הפוליטיקאים הללו היא – הפלת הממשלה.
לא השמדת החמאס. לא ניצחון במלחמה, ובדחילו ורחימו אומר בצער שאצל חלקם גם לא הדאגה לחטופים. מבחינתם נתניהו הוא הדמון, הוא המחסום והוא האחראי הבלעדי למצבנו. והנה נקרו בדרכם הודעות מכיוון החדר הסגלגל שבהם דווח כאילו הנשיא האמריקאי טראמפ ונתניהו "כבר לא", מייד הם מפרשים ומסבירים שנתניהו הפך לנטל עבור האמריקאים.
לא חשוב ששגריר ארצות הברית בישראל אומר בדיוק את ההיפך. לא חשוב שהשיחות עם האיראנים על סף פיצוץ. לא חשוב שסנטורים מרכזיים מסבירים שלא יהיה מצב של אישור גרעין אזרחי לריאד מבלי לקשר את זה עם נורמליזציה עם ישראל. בעיני אותם פוליטיקאים ועיתונאים הפרטים והאותיות הקטנות לא חשובות, מה שחשוב זאת התחושה הכללית. וכך פעם אחר פעם הם מהדהדים לאוויר העולם תחושה של משבר בין וושינגטון וירושלים, ומייד הם משתמשים בהדהוד של עצמם כהוכחה שאכן זהו המצב.
ובכל מקרה, בכל הרחש-בחש של אותם 'דאגנים מקצועיים' כדאי לחזור למושכלות הבסיסיות – היחסים שלנו עם ארצות הברית הם יחסים אסטרטגיים ארוכי טווח. לא כל אמירה או חצי אמירה היא משבר, ולא כל פרשנות היא סיבה לדאגה.
אבל החשוב מהכול, אתם פוליטיקאים ועיתונאים יקרים, יודעים היטב שמדובר בנושאים שהם בלב ליבת האינטרסים החשובים והחיוניים ביותר למדינה ולאזרחיה, ודווקא משום כך אני פונה לליבכם ושואל בתמימות אבל ברצינות - אולי לפחות בתחומים רגישים אלה תגלו אחריות, או האם גם זאת בקשה מוגזמת מדי עבורכם?