תגובה שכיחה לשינויים טכנולוגיים דרמטיים היא פחד והתנגדות. אך ההיסטוריה מלמדת אותנו שמערכות חינוך והשכלה מצליחות הן אלה שמתאימות עצמן למציאות המשתנה, ולא אלה שנאבקות בה. הבינה המלאכותית אינה עוד כלי טכנולוגי. היא מהפכה של ממש המחייבת אותנו לחשוב מחדש על עצם מהות החינוך וההוראה.
הנה חמישה עקרונות מנחים שלדעתי צריכים להוביל את המשימה הזו: ראשית, עלינו להתמקד בפיתוח מיומנויות שהבינה המלאכותית אינה צפויה להחליף מבחינת התפקוד האנושי: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אינטליגנציה רגשית ועבודה בצוות. אלו יכולות שיהיו רלוונטיות בשוק העבודה העתידי, והן מחייבות שינוי מהותי באופן שבו אנו מעריכים ומלמדים אותן.
רביעית, יש לפתח מערכות הערכה חדשות המתמקדות בתהליך, ולא רק בתוצר. כשהטכנולוגיה יכולה לייצר עבודה בדקות, ערכה של “מטלה מסורתית” מתערער. עלינו לפתח שיטות הערכה המשקפות את יכולת התלמיד לחשוב, להתחבר לחומר, להציג את הידע ביצירתיות ולהפגין הבנה עמוקה.
חמישית, ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים חייבות לעמוד בראש סדר העדיפויות. אנחנו זקוקים למורים ומרצים שמנחים ומפתחים חשיבה.
זוהי הזדמנות להגדיר מחדש חינוך איכותי והשכלה רלוונטית בעידן המודרני, ולצייד את הדור הבא במיומנויות ובכלים שיאפשרו לו לשגשג בעולם המשתנה. ישראל, כאומת הסטארט-אפ וכמובילה עולמית בתחום החדשנות, יכולה וצריכה להוביל גם את מהפכת החינוך בעידן הבינה המלאכותית.
התרעות פיקוד העורף