התנ"ך, בספר ויקרא שאותו אנחנו קוראים בשבתות אלה, מתכתב עם שאלות אלו: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". הנה מחלוקת של חכמי אושא מהמאה השנייה לספירה בדיון על אודות האסטרטגיה להשבתת החיה הרעה מן הארץ: "רבי יהודה אומר – מעבירן מן העולם, רבי שמעון אומר – משביתן שלא יזוקו".
רבי יהודה מייצג את תפיסת הניצחון המוחלט, ההכרעה הטוטאלית. ואילו רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), שדמותו נוכחת בל"ג בעומר, מייצג את תפיסת ההכרעה היחסית, שאומרת שאין אפשרות להכחיד מהשורש את החיות הרעות בעולם, אלא רק לפרקן ולהשבית אותן מיכולותיהן להזיק. דומה שרשב"י קורא להקמתה של תשתית ביטחונית המתכתבת עם תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, זו שעוצבה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, ונשענת על שלושה יסודות – הרתעה, התרעה והכרעה. בשנת 2006 נוסף יסוד רביעי – התגוננות.
אך מי יעשה זאת? מי יישא על כתפיו את נטל המחויבות והאחריות ליישום תפיסת הביטחון וההתגייסות לצו השעה הדורש "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ"? התנ"ך, בספר ויקרא, מלמדנו כיצד לעשות זאת: "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב".
ל"ג בעומר מציג לנו גם את דמותו של רבי עקיבא שהיה מנהיגו הרוחני של שמעון בר כוכבא במלחמתם כנגד הרומאים, ועליו אמר: "דרך כוכב מיעקב". החיבור לרבי עקיבא ובר כוכבא מיוצג גם בנאום יהדות השרירים שטבע המנהיג הציוני מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני. הוא דיבר על הצורך בעיצובו של יהודי מסוג חדש, בעל עוצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות.
הנה, ל"ג בעומר תשפ"ה מאיר לנו באור המדורות את אתגריה של תקופתנו, וקורא לגילוי אחריות ומחויבות, להתמודדות עם החיות הרעות באזורנו, בהתגייסות כולם למלחמת המצווה – "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".
הכותב הוא מנכ"ל עמותת "מְלַבֵּב" וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא.
התרעות פיקוד העורף