כמה רצינו להיות ישראלים חדשים. כמה רצינו להשיל מעלינו את הגלות, את הגלותיות. הציונות אומנם הייתה שם קודם, אבל באה השואה ולימדה אותנו שיעור כואב במיוחד, הכואב ביותר האפשרי, על נחיצות קיומו של בית לאומי לעם היהודי. הבנו אז שאין לנו על מי לסמוך, אלא עלינו עצמנו. והוקמה מדינת ישראל, והוקם צבא ההגנה לישראל.
כמה רצינו להיות ישראלים חדשים. כמה רצינו להשיל מעלינו את תחושת “היהודי הנרדף”. כמה רצינו להיפטר מאותה חרדה קיומית קמאית, שהעולם כולו נגדנו. בשלב מסוים אפילו יכולנו. להסתובב בעולם כשווים בין שווים – לבושים דומה (תודה לגלובליזציה), מקשיבים לאותה מוזיקה, שותים אותה בירה, מדברים אנגלית, שוכרים דירה בברלין או בליסבון, מוציאים דרכון זר רק כדי שתהיה האפשרות ללמוד בחו”ל.
ואז קרה 7 באוקטובר 2023. המדינה כמו לא הייתה, הצבא נרדם עמוק בשמירה. החרדה הקיומית הקמאית הרימה ראש, ובהיעדר מנהיג אמפתי משלנו, נאחזנו בדמעות בנאום התמיכה חסר התקדים של נשיא ארצות הברית לשעבר, ג’ו ביידן. הוא שבה את ליבנו המבוהל בגיבוי המלא שנתן לנו, הבטיח סיוע – וקיים, ובעיקר שלח מסר לאויבים שעלולים לנצל את המצב, וחרץ “DON’T!”. די היה במילה הזאת כדי לשכך קצת את החרדה האיומה. אנחנו לפחות לא לבד בבית הפרוץ הזה. עברו מאז יותר מ־580 ימים.
בשבוע שעבר, בעסקה שנרקמה מעל ראשה של ממשלת ישראל, במשא ומתן ישיר בין האמריקאים לחמאס, הוחזר לארץ שבוי אחד, סמ”ר עידן אלכסנדר. 77 שנים אחרי שהוקמה המדינה, הציל דרכון זר את החייל הישראלי האמיץ הזה, שהגיע ארצה ללא הוריו כדי לשרת בצבא, שהתנדב להישאר באותה שבת כדי לאפשר לחבר בפלוגה לצאת הביתה. הוא חזר, וכולנו שחררנו אנחת רווחה קטנה. קטנה, כי 58 חטופות וחטופים עדיין שם, בגיהינום השבי. קטנה, כי בטוויסט אבסורדי, אכזרי, מה שהציל את אלכסנדר הוא הדרכון הזר שלו.
אי אפשר לדמיין מה חשים כעת הוריהם של החטופים שעדיין שם. כמה הם מצטערים שאין בידיהם דרכון זר (אבל שווה, לא הונגרי, כמו של עמרי מירן). כמה הם מבועתים מההבנה שהיעדרו של דרכון כזה עלול לחרוץ את גורל יקיריהם. כמה הם נאלצים להתנחם בביקורו של השליח האמריקאי סטיב וויטקוף בכיכר החטופים, בהתחייבותו החוזרת: “אני מבטיח לכם, הנשיא לא הולך לקבל משהו שהוא פחות מחזרתם של כל החטופים הביתה”.
והנה, נראה שהאמריקאים ממלאים גם את החלל המדינתי. ואפשר אולי לסמן יום חדש בלוח השנה העברי: היום שבו הפכנו רשמית למדינת חסות.