סביב המאבק האין־סופי, המייגע והכואב לשחרור החטופים, זורמים הרבה דם רע ופוליטיקה מכוערת. מתוך הצער והכיעור בולטת כשושנה בין החוחים דמותו יוצאת הדופן של סטיב וויטקוף, השליח של הבית הלבן למשימות מיוחדות, מלאך של ממש שאינו זוכה להערכה ולכבוד שלהם הוא ראוי.
וויטקוף הפך לקרן אור של תקווה עבור המשפחות הנאבקות 600 ימים כמעט על שובם של יקיריהן. ברור שאילו וויטקוף לא היה מטפל בנושא, מצבן ותחושתן של המשפחות היו גרועים הרבה יותר. לצד כל זה אפשר להצטער על כך שבממשלה הזו אין שר אחד, צדיק אחד, שיש לו שמץ מכל הטוב שיש בוויטקוף. ההמלצה היחידה לשרי הממשלה האטומה היא: קחו דוגמה, למדו מוויטקוף איך מתנהלים, איך איש ציבור עם מצפון ורגש ממלא את תפקידו במסירות, בחמלה ובאהבה. אילו הדבר בידי, הייתי מצרף כל אחד מהשרים ליום עבודה של וויטקוף, כדי שייווכחו מהי “נפש יהודי הומייה”.
אין ספק, אם נזכה לראות בעתיד הקרוב את חטופינו החיים והמתים שבים סוף־סוף הביתה, זה יהיה בעיקר בזכות הפעילות של וויטקוף, שנעזר לא מעט באדם בוהלר ומקבל גיבוי מלא מהנשיא טראמפ. הפעילות הזו נעשית ברובה מאחורי הקלעים, לא אחת בניגוד גמור לעמדתה ובוודאי למעשיה של ממשלת ישראל. וויטקוף, באצילותו, נמנע מלתת לכך פומבי כדי לא לפגוע בממשלה ומתוך ידיעה שאם הדברים יגיעו למשפחות החטופים ולציבור הם יעוררו זעם רב. וויטקוף, אשרי העם שיש לו בנים בדמותך.