פעם היה בישראל מושג "אִיטְז נוֹט דָּאן". ביטוי אנגלי שמבטא כללי התנהגות הגונים. בית המשפט העליון עשה לאחרונה את מה שמוגדר כ"נוֹט דָּאן" מובהק, והחליט בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקות ולנהוג עד כה. בית המשפט העליון פסל את החלטת הממשלה בדבר מנוי נציב שירות המדינה. מה הנימוק? אם קוראים טוב מבינים שהנימוק הוא שזוהי ממשלה שהוא לא אוהב.
בקרוב נראה פסקי דין כאלה: "על פי החוק לא ניתן להוכיח את אשמתו של הנאשם והוא זכאי, אבל הובהר לבית המשפט שהנאשם ביביסט ולכן אנו מוצאים אותו אשם, וגוזרים עליו חילוט רכושו ועשר שנים בכלא". עיתונאים ופוליטיקאים מסוימים יריעו לפסקי דין כאלה.
הביטו נא בפסק הדין האחרון של בית המשפט העליון שפסל את מנוי נציב שירות המדינה, למרות שפעם היו נורמות שלפיהן פסק דין כזה הוא בגדר "נוֹט דָּאן".
כל פסק הדין הזה מזעזע כל שוחר דמוקרטיה וכל אדם הגון. כל פסק הדין, שכתב נשיא בית המשפט העליון השנוי במחלוקת יצחק עמית, גדוש בעיני בפרנויה מפני הממשלה, ובתאוריות קונספירציה לא מבוססות ובלי עובדות. כאילו הממשלה הנבחרת הזו מאיימת על המדינה. זה פסק דין שכאשר קראתי אותו הרגשתי שאני קורא כתב שנאה לדמוקרטיה.
הנה נקודה אנטי דמוקרטית מקוממת נוספת שמצאתי שם ולא שמו אליה לב: בכל פעם שמופיע בפסק הדין הביטוי הדרג הפוליטי, הביטוי מופיע כאילו שזו מחלה, למרות שצריך היה לכתוב נציגי העם הנבחרים, ולהתייחס לכך בצורה זו.
אבל השופט עמית כנראה פשוט לועג לבחירות ולמה שהבוחר קובע, ובכלל בז לזכות הדמוקרטית של אדם שאיננו הוא להחליט משהו. מדובר כנראה בשופט מאוד אנטי דמוקרטי על פי כמה התבטאויות שלו, והנה איך זה בא לביטוי כאשר הוא כותב בפסק הדין טקסט לעגני הבז לבוחרים ולשיקול דעתם.
מול הטענה שציבור, הישראלים, הם הם מנגנון הביקורת במקרה והפוליטיקאים עושים דברים לא ראויים הוא כותב (מכאן ואילך ציטוט מדוייק מפסק הדין, סעיף 74, עמוד 44): "טענה נוספת שהועלתה הייתה כי חזקה על נבחרי הציבור שיקבעו את מנגנון המינוי הראוי, ואם ישגו בבחירתם – מנגנון הביקורת על כך הוא הציבור, אשר יבטא את עמדתו בקלפי (בעמ' 5 לסיכום הדיון בממשלה מיום 30.6.2024). אם ישגו בבחירתם – מנגנון הביקורת על כך הוא הציבור, אשר יבטא את עמדתו בקלפי (בעמ' 5 לסיכום הדיון בממשלה מיום 30.6.2024).
"טענה זו יוצאת מנקודת הנחה דמיונית לפיה מינוי נציב שירות המדינה הוא-הוא שיכתיב את הכרעת הבוחר בקלפי. נדמיין את מר ישראל ישראלי, אשר ניגש לקלפי ונדרש להכריע בין רשימה א' לרשימה ב'. באיזה 'מקום' ידרג מר ישראלי, במדרג העדיפויות שלו, את זהותו של נציב שירות המדינה בבואו להכריע בין הרשימות (בהנחה שמר ישראלי מודע בכלל לזהותו של הנציב, לתפקידו החיוני כשומר סף בשירות הציבורי, ולתפקידה של נציבות שירות המדינה)?
"האם הבחירה של מר ישראלי בקלפי תהיה פועל יוצא מהמצב הביטחוני? המצב הכלכלי? מצבה של ישראל בזירה הדיפלומטית-הבין לאומית-ההסברתית? יוקר המחייה? יוקר הדיור? מצב החינוך? מצב התחבורה הציבורית? ועדת חקירה ממלכתית? מצב מערכת הבריאות? מצב מערך בריאות הנפש? מצב הביטוח הסיעודי? מצב איכות הסביבה? או שמא כאשר תושט ידו אל פתק הבחירה, תעלה מולו דמותו של נציב שירות המדינה שנבחר על ידי הממשלה והעומד בראשה ותכריע את הכף?".
עד כאן הציטוט המדוייק. חא חא חא. צחקנו מאוד מתיאור הבוחר הישראלי חסר התבונה ונטול היכולת לחשוב. גם הבנו מה היא נקודת המבט של כבוד השופט העליון השנוי במחלקת עמית על יכולת ההחלטה של מי שהולך לקלפי, ועל השיטה הדמוקרטית.