המשבר בגיוס פרחי הוראה למקצועות הריאליים הולך ומעמיק. לכן, מעבר לתוספת שעות הוראה, התוכנית חייבת לכלול מערכת תמריצים משמעותית לסטודנטים שיבחרו להורות במקצועות אלה, וכן תקצוב מעבדות ומרכזי מצוינות בבתי הספר והטמעת תוכניות העשרה מתקדמות בשיתוף אוניברסיטאות וחברות הייטק.
בעיה נוספת - סטודנט שמבקש להתקבל להוראת מתמטיקה, ביולוגיה, אנגלית או מדעים, מחויב להציג חמש יחידות בבגרות במקצוע ריאלי לצד ממוצע ציונים גבוה מאוד, והוא יידרש לעמוד בתוכניות לימודים תובעניות ביותר. ברם, אותו בוגר שייקלט במערכת החינוך יזכה לשכר ולתנאים זהים לאלה של מורים לחינוך מיוחד, לשון או תנ”ך. אם לא תהיה מערכת תמריצים משמעותית עבור סטודנטים להוראה שבוחרים במקצועות ריאליים, אין סיבה לצפות לגל חדש של מורות ומורים לפיזיקה וביולוגיה בעתיד הנראה לעין.
על ראשי משרד החינוך מוטלת האחריות להוביל תוכנית שתתמקד במהלכים קונקרטיים: פטור משכר לימוד לסטודנטים להוראה במקצועות אלה, בד בבד עם התחייבות לעסוק במקצוע חמש שנים לפחות. על המשרד להקים מערכת מלגות קיום שתאפשר לסטודנטים לעמוד במערכת הלימודים העמוסה על מנת לסיים את התואר ברמה שמותאמת לאתגרי ההוראה.
הכותב הוא נשיא האקדמית שאנן – מכללה להכשרת מורים בחיפה
התרעות פיקוד העורף