יש במזרח התיכון שלוש מדינות שרואות עצמן כמנהיגות הזרם הסוני בעולם הערבי. הנשיא טראמפ תמרן בהצלחה בין שתיים מהן, סעודיה וטורקיה, תוך שהוא מתעלם מהשלישית, מצרים. לסעודים הוא נתן כבוד, עסקאות כלכליות ועסקאות נשק, ולטורקים הוא נתן לגיטימציה לפריסת חסותם על סוריה.
ישראל לא תפיק תועלת מאף אחד ממהלכים אלה – החסות הטורקית תאפשר לגורמים הג’יהאדיסטים שתפסו את השלטון בסוריה להתבסס שם, והמתנות שקיבלה סעודיה אינן מובילות לנורמליזציה המיוחלת איתה ואף עלולות לפגוע ביתרון הטכנולוגי של צה”ל באזורנו. טראמפ גם הודיע על הפסקת המבצע הצבאי נגד החות’ים, שמשמעותה, כפי שנוכחנו השבוע, מתן הסכמה בשתיקה להמשך התוקפנות החות’ית נגד ישראל.
אבל ישראל אינה המדינה היחידה שנפגעה מאירועים אלה. איתה נמצאות הודו ומצרים. המשך התוקפנות החות’ית פוגע בהכנסות המצרים מתעלת סואץ ומקשה על ייצוא סחורות מהודו לאירופה ולאמריקה.
הודו, המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, דמוקרטיה המוקפת במדינות טוטאליטריות עוינות, שואפת להתקדם למעמד של מעצמה כלכלית מובילה. היחסים בין הודו לישראל ידעו עליות ומורדות, אבל מאז שהתמנה מודי לנשיא הודו נרשמה מגמת שיפור ברורה. לפני שנתיים נחתם בין המדינות הסכם שמטרתו להרחיב את היקף הסחר ביניהן.
הודו היא אומנם לקוח חשוב של תעשיות הנשק הישראלית, אבל גם בזה יש מקום להרחבה ניכרת. לאור האינטרסים המשותפים, שהתבהרו מאוד לאחרונה, אפשר וראוי להגדיל את שיעורי הייבוא והייצוא מול הודו כחלק ממהלך אסטרטגי של הידוק הקשרים.
חיזוק הקשרים עם הודו חשוב גם בהקשר של תפוצת הנשק הגרעיני באזורנו. ישראל רואה בפקיסטן, מדינה בעלת יכולת גרעינית מוכחת, איום מתמשך. אם חלילה נגיע למצב שבו גם איראן תצטרף למועדון הגרעיני, חשוב שההרתעה כלפי מדינות אלה לא תתבסס רק על ישראל, אלא על בעלות ברית נוספות.
בין הודו לפקיסטן יש מאזן אימה גרעיני, שהצליח להחזיק מעמד בשבוע החולף למרות העימות המזוין שפרץ בין המדינות. ברית הגנה אסטרטגית בין ישראל להודו תוסיף נדבך חשוב של הרתעה כלפי איומים גרעיניים ממזרח.
התרעות פיקוד העורף