במאי 2021 כשנה לאחר פרסום הפוסטר ע"י לשכת ח'אמנהאי, הציב נסראללה את המשוואה לפיה "פגיעה" בירושלים מצד ישראל תוביל למלחמה אזורית. בנאומו ימים ספורים לאחר תום "שומר החומות", הוא הכריז על כוונתו להצטרף בעתיד למערכה רב זירתית נגד ישראל, תחת ההצדקה של ההקשר הדתי־סמלי הטעון של מסגד אל־אקצא וירושלים: "הישראלים צריכים להבין שמי שפוגע בקודשי האסלאם, לא יתמודד רק עם ההתנגדות של עזה".
הוא המשיך ואמר: "המשוואה החדשה לאחר העימות האחרון היא שמי שפוגע בירושלים ובמסגד אל־אקצא, יתמודד עם התנגדות מזויינת כוללת. עזה הפתיעה את עמיתיה ואת האויב בהחלטתה לצאת למערכה כתגובה למהלכי הכיבוש בירושלים. ההתפתחות ההיסטורית במערכת 'חרב ירושלים' היא שעזה נכנסה למערכה כדי להגן על ירושלים ולא במטרה להגן על עזה".
במשך עשרות שנים צועקים בכירי המשטר האסלאמי באיראן ב"יום ירושלים העולמי" (שטבע ח'מיני ביום שישי האחרון לחודש רמדאן) וכן בעזה, בביירות, בבגדאד, בצנעא ובמקומות נוספים את הסיסמא "מוות לישראל". מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר שמשה אינדיקציה חד משמעית, למי שהיה עדיין זקוק לכך, שחובה להתייחס במלוא הרצינות לאיומים שמשמיעים אויבי ישראל.
נהיר לפיכך, שעל ישראל להתייחס במלוא חומרת הרצינות לקריאת סלאמי לבצע מתקפת טבח נרחבת ומשוכללת יותר כדי להשמיד את ישראל. זאת במיוחד לאחר שלפי המדווח, חוגים בטהראן בקשו לקדם במהלך המלחמה פלישות קרקעיות מסוריה (לפני הדחת אסד) ומירדן.
על ישראל לפעול לשלילת היכולות ולשחיקת המוטיבציה של אויביה לממש את האיום הזה, באמצעות קידום מדיניות התקפית שיטתית שתפגע ביעילות במשטר באיראן ובעלי בריתו באזור. במקביל, יש צורך מובהק להשלים את הקמת הגבול עם ירדן, ולשאוף לנצל הזדמנויות מדיניות באזור, כדי למנוע מאיראן להתבסס ולקדם דריסת רגל משמעותית סביבה. הזדמנויות אלו עשויות לקום בזכות השינויים המשמעותיים באזור, ובראשם הדחת משטר אסד בסוריה והיחלשות מעמדו וכוחו של חיזבאללה בלבנון.
לצד זאת, אחד הלקחים המרכזיים העולים מהמלחמה הנוכחית הוא הצורך הדחוף של ישראל לחזק את עצמאותה הביטחונית באמצעות פיתוח תעשייה צבאית מקומית מתקדמת. התלות במערכות נשק, תחמושת ואמצעי לחימה המגיעים ממדינות זרות, ובפרט מארה"ב, מציבה את ישראל לעיתים בעמדה פגיעה, הנאלצת להמתין לאספקות או להתמודד עם אילוצים הנובעים משיקולים פוליטיים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרס הביטחוני הלאומי שלה.
על ישראל לפעול ליצירת עומק תעשייתי וטכנולוגי עצמאי, שיאפשר לה מענה מהיר, מדויק וריבוני לאיומים ביטחוניים – מתוך שיקול אסטרטגי ברור של שמירה על ביטחון אזרחיה, גם כאשר הדבר מצריך קבלת החלטות שאינן תלויות באישור או תמיכה חיצונית.