הפגישה שהתקיימה אתמול בין הרמטכ”ל, רב-אלוף אייל זמיר, לראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, לא הייתה עוד סבב יח”צ. היא הייתה רגע נדיר של שיח אמיתי – כזה שלא מסתתר מאחורי מיקרופונים ודפי מסרים. בעוטף ישראל, אחרי כ-600 ימי לחימה, כל מילה נבחנת בזכוכית מגדלת, וכל הבטחה נשקלת אל מול הזיכרון הטראומטי של ה-7 באוקטובר.
עוזיהו לא הסתירה את התחושות הקשות של תושבי האזור: “במציאות היומיומית של תושבי אשכול, תחת רעשי מלחמה וסף נפשי מתוח, חשוב לדעת שיש מטרה ברורה: השבת החטופים והגנה על היישובים”. הרמטכ”ל הבהיר כי “רק ההגנה שלכם וביטחונכם לנגד עינינו. השבת החטופים לצד הכרעת חמאס והגנה על היישובים זו המשימה המרכזית שלנו”.
אמירות חשובות, אך הן לבדן לא יספיקו. האמון בין תושבי העוטף למערכת הביטחון נשבר באירוע טראומטי – והוא לא ישוקם בנאומים. הוא יחזור, אם בכלל, במעשים שיביאו לכך שנוכחות צבאית משמעותית בעוטף תהיה עניין של שגרה ולא רק של חירום.
נדרשת לא רק נוכחות מבצעית זמנית, או תגבורי כוננות, אלא שינוי תפיסתי – שבו צה”ל הופך שוב לגורם שנוכח בשגרה ביישובים. עוזיהו אמרה לאחר הפגישה כי “יש חשיבות עצומה לפגישה ישירה עם הרמטכ”ל – האיש שאמון על ביטחוננו. לעמוד מולו, להישיר מבט ולדבר אמת”. זו נקודת פתיחה, לא סיום.
תושבי האזור לא מחפשים רחמים – הם דורשים אחריות. החיילים, כפי שאמרה עוזיהו, “בלב שלנו ואנו מייחלים שיחזרו כולם הביתה בשלום – הם, וכל החטופים שלנו”. אבל בלב הזה תופסים מקום גם הפחד, התסכול, ולא מעט כעס.
רק כשצה”ל יחזור להיות חלק מהנוף – בנוכחות עקבית, פיזית, מורגשת – אפשר יהיה להתחיל לבנות מחדש את מה שנשבר. זו לא שאלה של רצון טוב, זו משימת על, בדיוק כפי שהגדיר זאת הרמטכ”ל.
המשימה הזו לא פחות חשובה מהחזרת החטופים או הכרעת חמאס – כי בלי אמון, שום ניצחון לא יהיה שלם.
התרעות פיקוד העורף